לילה בנווארה אליה, סרי לנקה

נווארה אליה ההררית והקרירה היתה העצירה השניה שלנו בטיול. שהינו בה לילה אחד. מנווארה אליה לקחנו את הרכבת (המפורסמת) לאלה, בה שהינו שלושה לילות. באיזור - הנודע בגידולי התה שלו - יש מזג האוויר נעים, והנופים מרהיבים.

הדרך לנווארה אליה, כולל מפעל התה של דמרו (Damro)

לנווארה אליה נסענו באמצעות מונית, שהיתה למעשה המכונית הפרטית של אחיו של אישון, נהג הטוק טוק שלנו בקנדי. לאחר סקר שוק בקנדי, אישון הציע את שירותיו של אחיו - שהוא גם נהג מונית - במחיר הנמוך ביותר. משך הנסיעה היה בין שעתיים וחצי לשלוש שעות.

"נהג מונית" בסרי זה פחות או יותר אדם שפשוט הצליח לרכוש רכב פרטי. מסתבר רבים מהאנשים שהצליחו לרכוש רכוש כזה בסרי לנקה עבדו (קשה) באחת מהאמירויות או בסעודה במשך מספר שנים, וכך חסכו מספיק כסף כדי לקנות רכב בסרי לנקה.

שימו לב - מומלץ לעשות סקר מחירים לפני נסיעות ארוכות. כדאי לשאול בקבלה של המלון וכן לשאול מספר נהגי טוק טוק. לרוב אפשר להוריד את המחיר, גם במידה לא קטנה. אציין שאנחנו בחרנו שלא להתמקח מעבר למחירים שהציעו לנו באופן טבעי, וכך אני גם ממליץ לאחרים.

בדרך הנהג גם בעצם תפקד כמדריך טיולים. כך נהוג בסרי לנקה. הוא המליץ לנו לעצור בשני מקומות. המקום הראשון הוא נקודת תצפית שלאחריה מפל קטן. המפל לא מעניין באופן מיוחד, ולא ארחיב עליו.

המקום השני הוא מפעל התה של Damro. במפעל מועבר למבקרים סיור קצר (בערך עשר דקות) על ידי מדריכה. הסיור (חינם) הוא מעניין. בסופו מצופה להשאיר תשר. בסיום הסיור מוצע למבקרים לשתות כוס תה בחינם בבית הקפה של המפעל. לצד הקפה מוצעת עוגה בתשלום נוסף. התה מוצלח במיוחד.

במפעל ישנה חנות מוצרי תה, כאשר הציפיה של המפעל היא למשוך אותנו לקנות שם מוצרים לאחר הסיור החינמי. אנחנו בחרנו שלא לקנות שם כלום.

למעוניינים, באיזור גם נמצא מטע ומפעל של ליפטון (Lipton) - כן, ה-"ליפטון" האלו.

לאחר עוד רבע שעה של נסיעה לאחר מטע התה, הגענו ליעד.

נווארה אליה (Nuwara Eliya) - לילה אחד

הגענו לנווארה אליה, ומיד הרגשנו את שינוי האווירה. המקום רגוע בהרבה מקנדי. האווירה היא סוג של "כפרית", וחלק גדול ממקומות הלינה נמצאים בין שדות וגבעות. יש הקוראים לה "אנגליה הקטנה", שכן יש טענה שהאווירה ומזג האוויר דומים. לדעתי זו מעט הפרזה. אנחנו בסרי לנקה, לא באירופה - וזה ברור.

כאמור - נווארה אליה היא עיר באיזור גבעות התה של מרכז סרי לנקה, והיא נחשבת למיקום ייצור התה החשוב ביותר באי. העיר היא בת כ־ 27 אלף תושבים, וממוקמת בגובה של כ־ 1,868 מטרים מעל פני הים, ובעצם מהווה את אחד ממקומות הישוב הגדולים הגבוהים ביותר באי. האקלים הוא קריר למדי וגשום מאוד. גם השעות הצהריים היה לנו קר.

זהו אחד המיקומים עבורם כדאי לארוז גם בגדים חמים עבור הטיול.

העיר תיירותית פחות (הרבה פחות) מאשר אלה, או מערים רבות אחרות בסרי לנקה. בהתאם, אין בה הרבה מסעדות או בתי קפה שיתאימו לתיירים מערביים.

אטרקציה מרכזית באזור, מעבר למטעי התה, הוא סיור במישורי הורטון (Horton Plains). זהו גן לאומי שנמצא בגובה של כ 2,100 עד 2,200 מטר מעל פני הים. אמורים להיות בו חיות בר רבות, ומגוון ביולוגי רב. יש לשים לב לכך שעבור סיור בגן הלאומי מומלץ במיוחד לצאת בשעות 5 או 6 בבוקר.

עוד אטרקציה היא האגם של העיר, אגם גרגורי (Gregory Lake). באגם אפשר לשוט על סירה, וזו אמור להיות להיות חוויה מעניינת, לפחות לפי חברים שעשו זאת. אנחנו ויתרנו.

העיר עצמה נחמדה מאוד, אך אין מה לחפש בה עצמה ליותר מיום אחד. בעיר ישנם גנים יפים, והגדול בהם הוא גן ויקטוריה - אך הכניסה היא בתשלום. מרכז העיר נחמד אך לא הרבה מעבר. אזור העיר הוא גדול, וכדאי להיעזר בנהגי טוק טוק בשביל לסייר בו.

לדעתי, מומלץ לשהות בעיר לילה או שניים, אפשר גם שלושה. אם ממהרים, לילה אחד יספיק. אם לא ממהרים, שני לילות נשמעים לי איזון טוב. האווירה בעיר נחמדה מאוד, גם אם היא לא בין המקומות המעניינים ביותר, והיא רגיעה נחמדה ומרעננת מהחום המכביד בשאר סרי לנקה.

ביקור בפסגת אדם (Adam's Peak) לפני או אחרי נווארה אליה

פסגת אדם היא אחד היעדים התיירותיים המרכזיים בסרי לנקה. בקצרה - מדובר על הר שמהווה אתר קדוש - ויעד לעליה לרגל של סרי לנקים רבים. להבנתי, המקום תיירותי ועמוס מאוד.

נווארה אליה היא אחת הערים הקרובות ביותר אל ההר, ונוח להגיע ממנה אליו. מדובר על נסיעה של שעתיים וחצי במונית.

במידה ואתם במסלול "יורד" תאלצו כנראה לוותר על הנסיעה ברכבת מנווארה אליה לאלה, או שתצטרכו לעשות סיבוב. במידה ואתם במסלול "עולה", ניתן לבקר בהר לאחר הביקור בנווארה אליה, או לנסוע אליו ישירות מאלה.

כדאי לקחת כל זאת בחשבון בעת תכנון המסלול. לא ביקרנו בהר ולא אוכל לספר רשמים אישיים.

נקודות עניין מרכזיות בנווארה אליה

• מטעי התה ומפעלי התה השונים באזור. מומלץ במיוחד, אם לא ביקרתם בדרך אל העיר. מפעל לדוגמה הוא Damro, אבל אפשר לתת לנהגים לקחת אתכם למקומות אחרים.
• בר-מסעדה Themparadu. מקום מגניב - עם אוכל מעניין, ובעיקר, טעים מאוד. מומלץ מאוד.
• The Grand Cafe. בית קפה בסגנון מערבי. מכוון לתיירים ולתיירים בלבד. יקר מאוד ביחס לסרי לנקה. האוכל נראה טוב, והוא גם אכן די טוב. אווירה מעט משעממת, אבל למי שמחפש בית קפה מערבי, זו אפשרות נחמדה.
• הגן הלאומי "מישור הורטון" (Horton plains). צריך לשכור טוק טוק ולצאת לפנות בוקר. דורש תכנון כלשהו מראש.

הרכבת מנווארה אליה לאלה, או בעצם - הרכבת מנאנו אויה לאלה (Nanu Oya - Ella Train)

מהעיר ישנו קו רכבת אל אלה (Ella). קו הרכבת נמצא בעצם בעיירה הקטנה Nanu Oya, מרחק של כעשרים דקות או חצי שעה בטוק טוק. משך הנסיעה הוא בערך שלוש שעות.

כפי שציינתי ברשומה הזו, אנחנו הזמנו את כרטיסי הרכבת כבר בקנדי.

ההגעה לתחנת הרכבת לוותה ב"שוק" קל. אמנם כבר הבנו שסרי לנקה היא מקום דל ומיושן, אבל מחזה תחנת הרכבת בה הכול פועל ונראה כמו משהו מלפני בערך 100 שנה הכה בנו חזק. אפילו לוח זמני הרכבות הוא בעצם לוח עץ עם שעונים סטטיים, שמזיזים באופן ידני לשעה המתוכננת. הרכבת שחיכינו לה איחרה בשעה. עושה רושם שמדובר באירוע רגיל למדי.

הרכבת הגיעה, ועלינו למקומות השמורים לנו במחלקה הראשונה. הרכבת עצמה התגלתה כהפתעה נעימה. היא לא מפוארת ולא חדישה, אבל המושבים נוחים. באופן טבעי, המחלקה הראשונה היתה מורכבת בעיקר (או רק) מתיירים, בעיקר מערביים.

ברכבת בסרי לנקה משאירים חלק מדלתות הרכבת פתוחות גם כשהרכבת נוסעת. הרכבת נוסעת במהירות שהיא בין "לאט מאוד" ל"לא מהר". במהלך כל הנסיעה הדלת היתה עמוסה תיירים שחיכו להציץ ממנה החוצה ולחוות את הנוף המרהיב (וכמובן, לצלם את עצמם חווים זאת).

הנסיעה מהנה מאוד, והנוף במהלכה הוא מרשים ומרהיב. מדובר בחוויה יחודית - ואני ממליץ על הנסיעה בחום.