שישה ימים בקוטור, מונטנגרו
תאריך הטיול 21.10.2024, משך הטיול 6 ימים, אופי הטיול זוגי
בסוף סוכות 2024 טסנו לחופשה במונטנגרו.
למונטנגרו אני רוצה להגיע כבר זמן רב. עד היום זה לא יצא, מכיוון שבעבר לא היו טיסות ישירות למדינה, ולא יצא לי לייצר טיול בו אני מגיע אליה באופן לא ישיר. לאחרונה (למיטב ידיעתי) החלו להתקיים טיסות ישירות, סדירות, ותכופות לשדה התעופה של טיווט (Tivat) - והמוני ישראלים החלו לפקוד את המדינה.
התכנון המקורי היה להגיע למדינה בטיסת הלוך של אל על, ולחזור לאחר 10 ימים בטיסת חזור של אייג'יאן (Aegean Airlines) דרך אתונה. התכנון הזה נהרס, בשל ביטול כל הטיסות של אייג'יאן בעקבות המלחמה והלחימה בצפון.
בעקבות הביטול חיפשתי טיסה "בטוחה" וזולה בחזרה לישראל, ובחרתי בטיסת חזור עם "אייר חיפה" מלרנקה, שעלתה 99$. היינו צריכים למצוא דרך להגיע ללרנקה, והדרך שבחרנו היתה טיסת "וויז אייר" דרך בלגרד. כל זה קיצר משמעותית את השהות שלנו במונטנגרו, אך יצר טיול מעניין ומהנה אחר.
ברשומה זו, אספר על החלק של מונטנגרו - ובעצם של מפרץ קוטור (Kotor Bay) - בו שהינו.
על מונטנגרו ומפרץ קוטור
מונטנגרו (Montenegro) - "ארץ ההרים השחורים" - היא מדינה הנמצאת בבלקן, בדרום מזרח אירופה. היא חלק מרצף מדינות וחבלי ארץ בהם יושבים העמים "הסלאבים הדרומיים", שבעבר הרכיבו את יוגוסלביה ("ארץ הסלאבים הדרומיים"). מונטנגרו קיבלה את עצמאותה רק בשנת 2006, אז נפרדה מהאיחוד הפדרלי של "סרביה ומונטנגרו", ישות מדינית שהחלה להתקיים באופן כלשהו בשנת 1992, לאחר פירוק יוגוסלביה.
השפה המונטנגרית היא בעצם ניב של השפה "סרבו-קרואטית" (אותה דוברים הסרבים, הקרואטים, הבוסניאקים, והמונטנגרים).
מונטנגרו היא מדינה יחסית קטנה, הן בשטח (13,812 קמ"ר) ובעיקר בכמות התושבים בה, כ־630,00.
המדינה שוכנת לצד חופי הים האדריאטי, אל מול חופי דרום איטליה. חלק גדול מאזור החוף של מונטנגרו בעבר נשלט על ידי הרפובליקה של ונציה, וחלק גדול מהקסם של המקום כיום בעצם נובע מכך.
העיר קוטור (Kotor) היא עיר שנבנתה ברובה על ידי הונציאנים. מי שהיה בעבר בונציה ישים לב מייד לדמיון בסגנון ובאופי במקום. כמובן שקוטור קטנה ודלה בהרבה מונציה עצמה.
העיר נמצאת בחלק הפנימי של מפרץ קוטור (Kotor Bay) - אזור מדהים ביופיו, שהוכר כ"אתר מורשת עולמית", ומהווה מעיין נוף דמוי "פיורד". במפרץ עוד מספר ערים שמהוות אתרי נופש מרכזיים, כגון הרצג נובי (Herceg Novi) וטיוואט (Tivat).
מחוץ לאזור מפרץ קוטור, אך במרחק נסיעה קצר יחסית, נמצאת עיר הנופש הערה והידועה - בודווה (Budva), אותה פוקדים תיירים אירופאים רבים.
ההגעה לקוטור
נחתנו עם טיסת "סאנדור" שיצאה בשעות הצהריים (לאחר עיכוב קל) בשדה התעופה של טיוואט (Tivat).
ביציאה משדה התעופה עטו עלינו נהגי מוניות רבים שניסו לשכנע אותנו לנסוע איתם עבור סכום של 40 אירו. לאחר מיקוח, הורדנו את המחיר ל־30 אירו. כנראה שאפשר להוריד את הסכום גם יותר. כך או כך, קיבלנו חוויה "בלקנית" אותנטית ישר עם הנחיתה.
ירדנו מהמונית ליד הדירה ששכרנו, וכבר מהרגע הראשון התחתנו ליהנות מהאווירה שהנוף המדהים באזור משרה. התמקמנו בדירה שלקחנו, בעיירה דוברוטה - Dobrota, הצמודה לעיר העתיקה של קוטור.
לאחר התמקמות ושיחה עם בעלת הדירה, התחלנו בסידורים, ולאחר מכן התחלנו ללכת אל העיר העתיקה. בדרך אכלנו את ה"שווארמה" המקומית - גירוס (בניגוד לחלקים גדולים מאירופה, במונטנגרו וסרביה זה "גירוס" ולא "קבב"), והמשכנו עד לעיר העתיקה.
הליכה מהדירה, בחלק הדרומי של דוברוטה, עד לעיר העתיקה, דרך הטיילת של דוברוטה, ארכה רבע שעה - עשרים דקות.
בעיר העתיקה הלכנו למשרד התיירות, בו שילמנו את מס התיירות - אירו אחד עבור כל לילה של שהיה בעיר, לאדם.
מה עשינו בקוטור?
סיור כללי בעיר העתיקה ובאזור
בחצי היום הראשון הסתובבנו בעיר העתיקה - מה שמסתבר שנעשה עוד פעמים רבות מאוד בהמשך.
סקרנו גם את תחנת האוטובוס המרכזית, ממנה ידענו שנסע לסרביה בסוף השהות, ובדקנו מהו לוח הזמנים ואיך אפשר לרכוש כרטיס (על כך בסעיף התחבורה). התחנה נמצאת במרחק הליכה קצר מהעיר העתיקה של קוטור.
בסוף הערב אכלנו משולש פיצה ענק ומדהים ב"פיצה פרימו" (Primo), עבור 3 אירו בלבד.
לאחר מכן ישבנו בבר (\פאב) "Bandiera" ושתינו את הבירה המקומית המעולה - ניקשיצקו (Nikšićko).
סיור רגלי
בבוקר היום השני לקחנו, כרגיל, סיור רגלי - Free Walking Tour. המדריך, איגור, היה יעיל ומעניין. הסיור היה קצר מהרגיל, והיה בן שעה וחצי בלבד. הסיור סקר בעיקר את העיר העתיקה. הסיור מומלץ.
שמו המלא של הסיור הוא " Uncover Kotor - Historical walking tour through the Bride of the Adriatic sea". קישור לעמוד הסיור באתר GuruWalk, כאן.
נסיעה לעיירה פרסט - Perast
לאחר הסיור נסענו באוטובוס מקומי אל העיירה הקרובה, פרסט (Perast). פרסט נמצאת מספר ק"מ מצפון לקוטור. במימיה של העיירה נמצאים שני איים מלאכותיים. הראשון הוא האי "ג'ורג' הקדוש" (Saint George או Sveti Đorđe). האי כיום משמש כבית קברות עבור אנשי אצולה, דת, וכן הלאה - והעליה עליו אסורה עבור זרים. השני הוא האי "Our Lady of the Rocks" בו נמצאת כנסיה בשם זה, ועוד מספר מבנים קטנים (חנות, מוזיאון). האיים מהווים נוף יפה בקו החוף של העיירה.
זמן הנסיעה באוטובוס הוא בין 15 דקות לחצי שעה, כתלות בעומס בכביש.
ירדנו מהכביש הראשי שנמצא מעל פרסט אל קו המים-טיילת, ועשינו עליו הליכה. העיירה היא קטנה ואפשר ללכת את כולה ב־20 או 30 דקות.
התיישבנו לאכול ארוחת צהריים באחת מהמסעדות על החוף, Restoran Armonia. האוכל היה נחמד, אך לא מעבר. האווירה הייתה מעולה. נחמד מאוד לאכול ארוחת צהריים על קו המים של הטיילת של פרסט.
בפרסט מספר נקודות עניין, כמו כנסיה ומוזיאון. בחרנו לדלג עליהם, והלכנו ברגל לצד המזרחי של העיירה, בו ישנה תחנת אוטובוס, וחזרנו לדירה.
בשעות הערב, הלכנו, כרגיל, לעיר העתיקה, הסתובבנו בה, ולמדנו להכיר עוד יותר אותה, את הפינות בה, ואת שלל החתולים בה. המשכנו להסתובב עוד הרבה בעיר העתיקה ובסמטאות שלה בזמננו הפנוי, בעיקר בערב, ולכן לא אציין זאת יותר בהמשך.
טיפוס למצודה של קוטור - Kotor Fortress
בבוקר היום השלישי התחלנו בטיפוס למצודה של קוטור (Kotor Fortress) הנמצאת במעלה הביצורים של קוטור (Fortifications of Kotor). קוטור מוקפת חומה, ומעליה מצודה. חלק גדול מהחומה ומהמצודה עצמה - נמצאים גבוה, על גבי ההר שמאחורי העיר. הביצורים נבנו על ידי הרפובליקה של ונציה, ועל פי איגור המדריך, עלות הקמתם הייתה הון עתק.
אפשר לטפס למצודה באחת משתי דרכים:
הראשונה, להגיע לנקודת הכניסה בחלק האחורי של העיר העתיקה, ולשלם דמי כניסה בסך 15 אירו לאדם.
השניה, לעלות במסלול הליכה חלופי מאחורי העיר העתיקה של קוטור, ו"להתפלח" לתוך המצודה מאחד הפתחים שבה - "הסולם של קוטור" (Ladder of Kotor).
בחרנו בדרך השניה (ללא ידיעה שזו לא ממש דרך חלופית "רשמית" אלא כזו בה נכנסים למצוקה דרך איזשהו חלון-פתח).
קישור לנקודת הציון לתחילת המסלול בגוגל מפות, כאן.
התחלנו לעלות במסלול בשעה די מוקדמת (בסביבות תשע בבוקר). בדיעבד, הסתבר שזה היה חכם. עד שהגענו למצודה עצמה, היא היתה מלאה באנשים, ובדרך חזור ראינו אנשים רבים שעולים.
העליה נעשית במסלול מסודר, אך היא יחסית תלולה ומעייפת. לקח לנו כשעה ורבע להגיע עד לנקודה ממנה אפשר להיכנס למצודה עצמה, מרחק קצר ממבנה כניסה נטוש שיש בדרך - St. Juraj Church.
למצודה אפשר להיכנס דרך איזשהו פתח או חלון במצודה. הפתח די גבוה והעליה אליו לא קלה לאנשים שאינם בעלי כוח רב בפלג הגוף העליון או אנשים בעלי בעיות גב. לי היה קל יחסית לעלות אליו. לזוגתי לא, והיא הצליחה לעלות רק אחרי שניסינו מספר פתרונות - וזה שאפשר לה לעלות היה שבעצם שמתי את הברך שלי בצורה שאפשרה לה להשתמש בה כמדרגה, בה השתמשה כדי לעלות גבוה מספיק. יש לקחת בחשבון אם בוחרים במסלול זה.
לאחר שנכנסנו לבסוף למצודה, עלינו עוד כעשרים דקות עד למעלה. הדרך, כאמור, היתה עמוסה מבקרים, וזה בהחלט הקשה על העליה (והירידה).
לאחר מכן ירדנו למטה לעיר, בחזרה דרך מסלול ההליכה החלופי.
הנוף מהמצודה מדהים. הביצורים מרשימים, ומעניין לראות ולהרגיש "ברגליים" את כל הסיפור הזה. החוויה בהחלט מומלצת, אם בגירסה ה"רשמית" שלה ואם ב"פיראטית".
היתרונות של הדרך החלופית הם:
היא "חינם"
המסלול הרבה פחות עמוס
היא מהווה מעיין "טרק", עם נוף מדהים לאורך כל הדרך, והרגשה מרעננת של טבע
אפשר להמשיך במסלול ההליכה עוד שעה - שעתיים, עד לאזור שהוא פחות או יותר פסגת ההר
החסרונות שלה הם:
זה די "פיראטי", לא מתאים לכל אחד
ההליכה לא קשה אבל גם בהחלט לא קלה
קשה פיזית להיכנס למצודה, לא מתאים לילדים או מבוגרים
סיור במפרץ קוטור באמצעות סירה (Boat Tour)
ברחבי קוטור, באזור ה"פארק", בטיילת של דוברוטה, או בעיר העתיקה - אפשר להיתקל באנשי מכירות רבים שינסו למכור לכם סיורים בסירה של מפרץ קוטור.
אז עלינו זה עבד, והחלטנו לקחת סיור כזה. הסיור היה בין הדברים המהנים ביותר שעשינו בטיול, ולדעתי מדובר בחוויה שהיא בגדר "חובה".
לאחר מעט מיקוח עם מספר נציגים, סגרנו עם אחת הנציגות על מחיר של 30 אירו לאדם. לקחנו את הסיור של שעה שלוש אחרה"צ, מה שהסתבר כבחירה טובה, שכן לא סבלנו מהשמש.
הסיורים מתבצעים באמצעות סירות קטנות יחסית. זה תלוי בסיור, אבל בדרך כלל יכילו בערך עשר עד עשרים אנשים. אנחנו היינו 6.
הסיור ארך שלוש שעות, ובמהלכו עברנו בנקודות הבאות:
פרסט והאי Our Lady of the Rocks.
מנהרת צוללות לשעבר של יוגוסלביה
האי "ממולה" (Mamula Island), לשעבר בית כלא וכיום בית מלון פרטי
המערה הכחולה, בה היה אפשר לקפוץ למים ולעשות מעט "שנורקלינג" (וכך עשינו)
כדאי לשים לב לעניין השמש ומזג האוויר. אם מדובר בעונת הקיץ, כדאי לקחת סיור בבוקר או אחרה"צ. אם מדובר בעונות מעבר, קחו בחשבון שבבוקר או בערב יהיה מעט קריר, כדאי לקחת ביגוד מתאים.
כדאי לבוא עם בגד ים.
אפשר להזמין סיור באחד מהדרכים הבאות:
ללכת לפארק או לטיילת ופשוט להתעניין מול הנציגים הרבים שעומדים שם
דרך אתרי סיורים כגון GetYourGuide או Viator
באמצעות אחת מסוכנויות הטיולים שיש בעיר העתיקה, בעיקר בחלק הצפון־מזרחי שלה
נסיעה לאורך קו החוף של מונטנגרו
בודווה (Budva)
ביום הרביעי נסענו עם ידיד שהכרנו בסיור הסירה לטייל לאורך קו החוף של מונטנגרו. את הנסיעה לאורך קו החוף עשינו עם רכב (שכור).
פגשנו אותו בבודווה (Budva), אליה הגענו באוטובוס. את האוטובוס לקחנו מהתחנה המרכזית, והנסיעה ארכה 45 דקות.
בודווה היא עיר הנופש המרכזית והגדולה ביותר במונטנגרו, ותיירים אירופאים רבים נוהגים לפקוד אותה. אמורים להיות בה חי לילה ערים ופעילים.
גודלה של העיר, וההבדל בינה לבין קוטור, ניכרים מהרגע הראשון בו מגיעים אליה. יש אינספור בתי מלון, כולל רבים מאוד בבניה. הרחובות יחסית מסודרים ויחסית רחבים, וישנם סניפים רבים מותגים בינלאומיים. בעיר מתגוררים כ־17,000 תושבים, אך היא מרגישה גדולה בהרבה מכיוון שהיא בנויה לאירוח של כמות גדולה מאוד של תיירים.
לבודווה קו חוף יחסית ארוך, וכמובן - יפה מאוד. לצידה עיירות נופש קטנות יותר, כגון בצ'יצ'י (Bečići). העיירה הציורית והידועה "Sveti Stefan" נמצאת גם היא לא רחוק מבודווה.
נסענו לעיר העתיקה והסתובבנו בה. ראינו את הכנסיה של איוואן הקדוש (The Church of Sveti Ivan), ואת המצודה של בודווה (Budva Citadel). בעיר העתיקה מסעדות רבות, וגם בתי קפה מגניבים רבים (בשונה מקוטור, שהיא יותר "מסורתית" או "מיושנת").
הביקור בבודווה מומלץ ביותר. הייתי ממליץ לבצע בה ביקור יום מהבוקר ועד הערב, ואף גם לשקול ללון בה למספר לילות.
לאחר שעצרנו לקפה במקום מוצלח בשם "North Coffee Shop", עשינו סיבוב ברחבי העיר העתיקה, ועשינו סיבוב קצר בחוף הים - החלטנו להמשיך הלאה לעיר אולצין.
אולצין (Ulcinj)
אולצין היא עיר בחלק הדרומי של אזור החוף של מונטנגרו, בקרבת אלבניה. בעיר מתגורר רוב אלבני (בערך 70% מתושבי העיר). הדבר בהחלט ניכר ברגע שמגיעים לעיר - האופי שלה שונה מאוד משל בודווה ושל קוטור.
ראינו המלצות רבות על אולצין כמקום מומלץ לביקור, ולכן התלהבנו לבקר בה. בגדול, התאכזבנו. העיר (הן החלק המודרני והן החלק העתיק) לא יפה במיוחד, ולא מעניינת במיוחד. כמובן שקו החוף שלה יפה, אבל את זה אפשר למצוא גם במקומות אחרים במונטנגרו. לא הייתי ממליץ לבזבז זמן ולהגיע אליה בטיולים קצרים.
עד שהגענו לעיר היה כבר בערך שלוש אחרה"צ. הלכנו לאכול ארוחת צהריים במרכז העיר עצמה, ואז הלכנו ברגל עד לעיר העתיקה. הגענו לעיר העתיקה בסביבות השעה ארבע, ולכן ביקרנו בה ביקור קצר בלבד, שכן לא רצינו לנהוג בחזרה בחושך.
העיר העתיקה של אולצין בנויה בסגנון אחר מאלו של קוטור ובודווה. לא מדובר על עיר ונציאנית, אלא על עיר שנבנתה בהדרגה על ידי כוחות רבים, ביניהם העותמאנים.
העיר, כמובן, יפה מאוד, ויש בה סימטאות רבות שמעניין לבקר. ניכר שהיא ריקה יחסית, ויש בה איזורים די נטושים.
האתר המעניין שביקרנו בה הוא הפסל של שבתי צבי, בו נתקלתי במקרה במהלך הסיור בה. מסתבר ש"משיח השקר" מת ונקבר באולצין.
נסענו בחזרה לבודווה, וממנה חזרנו באוטובוס בחזרה לקוטור.
טיול יום לפארק הלאומי דורמיטור, קניון טארה, ומנזר אוסטרוג
ביום החמישי נסענו לטיול יום בצפון מונטנגרו. הטיול אורגן על ידי סוכנות הטיולים Monte 360, ונרשמנו אליו דרך האתר GetYourGuide. המחיר היה 85 דולר לאדם.
קישור לעמוד הטיול באתר GetYourGuide כאן, וקישור לעמוד באתר של סוכנות הטיולים כאן.
יצאנו לטיול מוקדם בבוקר. בשבע בבוקר הגענו למשרד של חברת הטיולים, ומשם הלכנו לנקודת האיסוף, בה עלינו על מיניבוס. חזרנו בשמונה וחצי בערב.
במהלך הסיור בעצם עוברים מאזור החוף של מונטנגרו אל אזור המרכז, ואז אל אזור הצפון.
נקודות העניין המשמעותיות בטיול הן:
גשר טארה (Tara Bridge). הגשר חוצה את הקניון של נהר הטארה, שהוא אחד הקניונים הגדולים בעולם. הנוף באזור מרהיב. ישנה אפשרות לחצות את הגשר באמצעות "אומגה", אך אנחנו בחרנו לוותר עליה.
האגם השחור (Black Lake), שהוא אגם שנקווה ממי שלגים. ניתן להכנס אליו ולעשות הליכה באזור.
ארוחת הצהריים, במסעדה בעיירה זבליאק (Žabljak). עוצרים במסעדה מוצלחת, עם מחירים הוגנים.
מנזר אוסטרוג (Ostrog Monastery). מנזר שנבנה על צלע הר תלולה, והנוף ממנו עוצר נשימה.
טיול היום הזה היה (גם הוא) אחד הדברים המוצלחים שעשינו. הוא אפשר לנו לראות ביום אחד עמוס חלקים גדולים ממונטנגרו. מקבלים תמורה טובה ומלאה עבור הכסף. לדעתי מומלץ מאוד.
יום רגוע - הטיילת של דוברוטה והחוף של קוטור
ביום השישי חיכינו לאוטובוס לבלגרד, שיצא בשעה 19:50. לשמחתנו התאפשר לנו להאריך את זמן הצ'ק אאוט ולכן יכולנו להנות מיום רגוע, בעיקר בדוברוטה.
בבוקר עשינו סיבוב בעיר העתיקה, כולל ביקור ב"אזור החתולים", וקפה בבית הקפה החביב Mon Bistro Cafétéria.
לאחר מכן הלכנו לחוף קוטור (Kotor beach) - שהוא סוג של החוף הדרומי של דוברוטה, מרחק הליכה קצר יחסית מהדירה. החוף קטן מאוד, ולא היו בו הרבה אנשים, אבל נעים לשהות בו.
המים נעימים מאוד. מה שאני אהבתי בחוף הוא שבמקום חול יש בו מעיין חצץ - מה שאפשר לשהות בו מבלי שאחרי זה יהיה חול בכל דבר שיש.
אחר הצהריים אכלנו פיצה בפיצריה העיקרית השניה של קוטור - פיצה פרונטו (Pizzeria Pronto) בה יש אזור מסעדה נחמד עם אווירה נעימה. הפיצה מוצלחת מאוד.
לאחר התארגנות, התחלנו ללכת לתחנה המרכזית של קוטור, ובדרך עברנו בפעם האחרונה בפאב Bandiera.
עם תחושה של סיפוק מדהים מהחופשה בקוטור, וגעגועים מיידים לעיר - עלינו לאוטובוס הלילה והתחלנו את הנסיעה לבלגרד.
אוכל, שתיה, וחי לילה
חי לילה
נקודת החולשה מבחינתנו בקוטור היתה חי הלילה. גם בערב שישי - בו היה חי הרבה יותר מאשר באמצע השבוע - היה יחסית "חלש". יתכן שיש פעילות רבה יותר בעונת השיא, אך זה היה המצב בסוף אוקטובר.
תיירים רבים שפוקדים את העיר הם בעצם תיירים שיורדים מקרוזים (שיט), ולכן לא ישנים בה בלילה.
פעילות יחסית ערה הייתה בהוסטל "Hostel Old Town Kotor". עבור תרמילאים - כדאי לבדוק.
מסעדות וברים
בקוטור, ובאופן כללי בכל האזור, יש מבחר מאוד טוב של מאכלי ים - הן דגים והן דברים אחרים. כדאי לנצל את ההזדמנות ולאכול דגים טריים, במחירים נוחים. באופן כללי, רמת האוכל היא "די טובה", אבל לא מעבר.
שתי הפיצות בקוטור הן מעולות.
רמת הקפה בינונית מינוס. זה לא המקום לחובבי בתי הקפה.
למי שזה מתאים לו - כדאי לבחון מסעדות באזור מרכז או צפון הטיילת של דוברוטה. שמנו לב שהמחירים שם נוחים יותר.
Restoran Armonia
מסעדה מסורתית בפרסט (Perast).
נוף מדהים. אוכל לא רע, אבל לא מדהים. מחירים סבירים.
מסביבה מסעדות רבות אחרות שאפשר לבדוק.
קישור לנקודת הציון בגוגל מפות.
פיצה פרימו - Primo Pizza
פיצה שלדעתי היא בין הטובות שאכלתי. משולשים ענקיים במחיר נוח מאוד, 3 אירו. הפיצה תמיד טריה. כיף לאכול את הפיצה בסמטאות שמסביב.
יש גם אזור ישיבה, אותו לא בדקנו.
פיצה פרונטו - Pizzeria Pronto
הפיצריה השניה בקוטור, קרובה מאוד לפרימו.
בה ניסינו את הפיצה בישיבה. היא גם הייתה מעולה, אך לטעמי קצת פחות טובה מפרימו.
מסעדת הפסטות La Catedral
מסעדת פסטות עם אווירה נעימה מאוד. נחמד מאוד עבור ארוחת ערב באווירה טובה.
הפסטה הייתה טובה, אבל לא מעבר.
הבר בנדיירה - Authentic Pub "Bandiera"
ה-פאב בקוטור. תמיד מלא, ובצדק.
מגוון משקאות טוב, במחירים נוחים מאוד. שירות יעיל. אווירה מדהימה. פשוט כיף לשבת במקום.
קרוב להוסטל הפעיל ביותר בקוטור, מה שכנראה "לא מזיק" לכמות המבקרים במקום.
"מלך הגירוס" - King of Gyros
גירוס על הטיילת של דוברוטה.
זול. מוצלח מאוד. אין מה להוסיף.
נקודות עניין אחרות
הקניון של קוטור - Shopping Centre Kamelija
מרכז מסחרי \ קניון, ממש מחוץ לעיר העתיקה. לא גדול או מעניין במיוחד, אבל יש בו מספר חנויות בגדים, סופרמרקט, וחנות "פארם".
חוף קוטור
החוף מחוץ לעיר העתיקה של קוטור, בדרום דוברוטה.
חוף נחמד ונעים, שאפשר להגיע אליו בהליכה.
הטיילת של דוברוטה
טיילת מטופחת. לאורכה מסעדות. בתקופה בה שהינו שם, היה רגוע מאוד. יתכן שיותר פעיל בעונת השיא.
מסביב לאקווריום בוקה ישנן מסעדות רבות - כדאי לבדוק אם נמצאים באזור.
הכניסה הצפונית - אזור החתולים בעיר העתיקה של קוטור
הכניסה הצפונית לעיר העתיקה של קוטור. חוצה נחל.
לאחר הכניסה מגיעים לרחבה בה חתולים רבים מאוד, לצד עמדת האכלה לחתולים ועמדות מכסה שהמקומיים סידרו להם.
הכניסה הראשית לעיר העתיקה, שער הים
"שער הים" הוא הכניסה הראשית לעיר העתיקה. סביבו מספר נקודות חשובות כגון:
כספומטים
מחוצה לו, עמדת "מודיעין לתיירים"
קרוב לו, סניף הרישום לתיירים
מסעדות, פיצריות, וכן הלאה
הכניסה הדרומית לעיר
בקרבת הכניסה הדרומית לעיר, Gurdić Gate, יש שני דברים חשובים:
מספר פאבים\ברים
סניפים של סוכנויות תיירות, מהן אפשר להזמין סיורים וטיולי יום
בין הכניסה הצפונית לכניסה הדרומית אפשר בעצם ללכת כמעט בקו ישר. לאורך השביל שמוביל בין הכניסות מספר מסעדות \ ברים \ בתי קפה מעניינים. מסלול פשוט זה מאפשר לעבור בעיר בקלות ובמהירות, למי שמעוניין בכך.
תחבורה ציבורית בקוטור
נסיעות בינעירוניות
מסתבר שאת כרטיסי האוטובוס הבינעירוניים במונטנגרו נהוג לרכוש מהאתר BusTicket4.me. יש לשים לב לכך שאת הכרטיסים חובה להדפיס, ואם תגיעו עם העותק הדיגיטלי בלבד לתחנה, תאלצו להדפיס אותם בתחנה עבור סכום של 2 אירו לכרטיס.
הנסיעות הבינעירוניות, לערים כמו בודווה, או גם לטיווט או להרצג נובי - יוצאות אך ורק מהתחנה המרכזית של קוטור, הנמצאת במרחק הליכה קצר יחסית מהעיר העתיקה.
נסיעות "עירוניות"
בקוטור אין תחנות אוטובוס "מסודרות" יותר מדי. תחנות האוטובוס הן פשוט מפרצים מסומנים בצידי הדרך, עם כיתוב "BUS" על הכביש. אין תחנות על המדרכה ואין מידע על הקווים שעוברים בתחנה. אחת ממפעילות האוטובוסים העיקריות באיזור היא החברה "Blue Line" וכדאי לחפש את לוח הזמנים של האוטובוסים באתר שלה כאן. התשלום באוטובוס הוא במזומן בלבד. מחיר נסיעה הוא 1.5 אירו.
מומלץ לשאול על האוטובוסים בעמדת המידע לתיירים (Tourist Info Desk) שנמצאת בכניסה לעיר העתיקה, בנקודה הציון הזו.
מוניות
במקום לא נהוג להשתמש באפליקציות. כדאי לנסות להתמקח עם הנהגים ו"לעמוד על המשמר".
חברת מוניות עליה מצאתי המלצות היא "RED TAXI".
קוטור - סיכום
קוטור היתה אחד הטיולים המוצלחים ביותר שהיו לנו. כל יום ויום במקום היה נהדר. היה מה לעשות, וגם כשלא היה מה לעשות, היה פשוט כיף לספוג את האווירה הרגועה שיש במקום.
אחד הדברים מהם נהנתי בקוטור הוא שאפשר להנות גם בלי לעשות כלום.
השילוב של חוף, עיר עתיקה, והרים - הוא שילוב מושלם. מומלץ ביותר.
נקודות השיא היו:
סיור סירה במפרץ קוטור
טיול יום לשמורת הטבע "דורמיטור" בצפון
טיפוס לחומות ולמצודה של קוטור
העיר העתיקה של קוטור ושלל הסמטאות בה
לדעתי קוטור מומלצת לכל שכבות האוכלוסייה. מטיילים בודדים, תרמילאים, זוגות, צעירים, ומבוגרים.
למי שמחפש באופן פרטני חי לילה ערים מאוד, כדאי לבדוק את בודווה.