איך לתכנן "יורוטריפ"?
אופי הטיול לבד

ברשומה זו אדבר על טיולי "יורוטריפ" - טיול לאורך מספר מספר מדינות ביבשת אירופה.
עקרונית, אפשר גם לעשות טיולים דומים ביבשות אחרות. בארה"ב, ישנם טיולי ה־"Road Trip". גם באוסטרליה ובניו זילנד נהוג לשכור או לקנות רכב, ולטייל לאורך כל המדינה.
אבל אירופה היא שונה. באירופה מדובר, בכל זאת, במעבר בין מדינות שונות, עם שפות שונות, ולפעמים גם הבדלים תרבותיים לא קטנים. ובעיקר - אירופה קרובה אלינו - ואני מכיר אותה - ולכן אני יכול לכתוב על הנושא.
אז מהו, מבחינתי ולדעתי, טיול "יורוטריפ"?
טיול בו עוברים בין יותר משתי מדינות בתוך אירופה.
המדינות יכולות להיות בתוך אזור שנגן, או גם לא. אזור שנגן הוא אזור בו ניתן לעבור בין המדינות ללא ביקורת גבולות. רוב מדינות מערב ומרכז אירופה חברות באמנת שנגן, בעוד שרוב מדינות הבלקן אינן.
טיול לא קצר. מעל לשבוע. עדיף יותר.
חלק משמעותי מהקטע הוא להתנייד בין המדינות באופן יבשתי, בעיקר באוטובוס או ברכבת, ולא באמצעות טיסות. כשטסים יש הרבה פחות הרגשה של המשכיות ורציפות.
מה הקטע בעצם? למה לעשות את זה?
לדעתי, טיול בסגנון כזה מביא תחושה של "מסע" ושל "חוויה" באופן משמעותי יותר מאשר שהיה בעיר בודדת, או במדינה בודדת.
טיול בסגנון הזה מאפשר להגיע למקומות קטנים יותר ומיוחדים יותר, שהם פחות על "מפת התיירות", פחות על המסלול־החרוש (The Beaten Path), ופחות על "מסלול החומוס" (המקומות שחרושים על ידי ישראלים).
זה מאפשר לנו גם להיחשף ליותר טבע, במקום נוף עירוני.
בתרבות הישראלית נהוג שטיולי תרמילאים - "הטיול הגדול" או "הטיול של אחרי הצבא" - עושים בעיקר בדרום אמריקה או בדרום-מזרח אסיה. אין שום רע במקומות אלו, אבל יש אנשים שזה מרתיע אותם ומפתח אצלם יותר מדי חששות, מה שיכול לגרום לויתור על טיול כזה.
טיול בסגנון עליו אני מדבר פה הוא בעצם סוג של החלופה האירופאית לאיזשהו "טיול גדול" שכזה. זה נגיש יותר, וזה מפחיד פחות. טיולים גדולים לאורך אירופה נהוגים מאוד אצל תושבי מדינות צפון אמריקה, אוסטרליה, ועוד (לדוגמה, כחלק מה־"Gap Year" שנהוגה אצלם).

למה אירופה? מהם היתרונות?
מחירי טיסות נמוכים; טיסות קצרות.
רשת רכבות מעולה. זולה במזרח, אך יקרה במערב.
גיוון לאומי רב בשטח קטן יחסית.
טבע מרשים, לעיתים גם פראי, בסמיכות לערים מדהימות.
בטוח.
ויזה נגישה, ללא עלות.
בסעיפים הבאים ארחיב לגבי כל אחת מהסיבות.
1. מחירי הטיסות, תדירות הטיסות
אירופה קרובה אלינו, וכתוצאה מכך, מחירי הטיסות לחלק מהיעדים בה הם זולים או נוחים.
עבור טיולים בינוניים באורכם, זה מאפשר, פוטנציאלית, להוריד את עלות הטיול. בנוסף, זה הופך את "מחיר הטעות" לנמוך יותר. אם נרצה לחזור במועד שהוא לא המועד המתוכנן, נוכל להזמין כרטיס חזור במחיר סביר, גם בדקה ה־90.
הטיסות הן גם, לרוב, בתדירות גבוהה. אם אין טיסה בזמן מתאים מהעיר בה נמצאים, לעיתים אפשר לעבור בקלות יחסית לעיר אחרת, ולטוס ממנה. עניין זה מאפשר שליטה טובה על משך החופשה. שליטה מדויקת על משך החופשה יכולה להיות חשובה עבור תיאום עם מקום העבודה, או עם אילוצים אחרים שיש בחיים, כמו לימודים.
לבסוף, הטיסות הן קצרות. זה מאפשר להתחיל את הטיול בכיף, וגם לסיים אותו בכיף. זה עניין של טעם אישי - אבל לי לא תמיד מתאים להתחיל חופשה בטיסה ארוכה ומייגעת, שסוג של "תשרוף" לי יממה שלמה.
2. רשת תחבורה ציבורית מעולה
פריסת רשת הרכבות באירופה היא מעולה. הרכבות מגיעות לכל מקום כמעט, בתדירות גבוהה, ובאיכות טובה. זה מאפשר לנסוע בין מדינות באופן קל ומהיר.
במערב אירופה יש לשים לב למחירי הכרטיסים, שיכולים לטפס למחירים גבוהים ביותר. לעיתים משתלם להזמין את הנסיעה מספר שבועות מראש.
מקור מידע טוב עבור נסיעות ברכבת הוא האתר The Man in Seat Sixty-One.
רשת הכבישים באירופה גם היא (כמובן) מעולה. זה מאפשר להשתמש באוטובוסים כחלופה טובה וזולה לרכבות, הן לנסיעות בין-עירונית והן לנסיעות בין מדינות.
חברת האוטובוסים הבין עירונית והבין לאומית המשמעותית ביותר באירופה היא FlixBus, ולאחרונה גם התווספו שירותי האוטובוס של החברה BlaBlaCar. מעבר להן, ישנן החברות המקומית או הלאומיות.
3. תרבויות ועמים שונים במרחק גיאוגרפי קטן
באירופה אפשר לעבור די בקלות בין שפות, בין עמים, ובין תרבויות שונות.
המעבר הוא חד במיוחד במזרח היבשת ובבלקן, שם ישנם עמים ממוצאים מגוונים ביותר, ומגוון דתות שונות - נצרות אורתודוקסית, נצרות קתולית, איסלאם, וכן הלאה.
בבלקן עניין זה הוביל לחוסר יציבות מדינית, שהתבטאה במלחמות יוגוסלביה לאורך כל שנות ה־90 של המאה ה־20 - יחסית לא מזמן. מונטנגרו, לדוגמה, עצמאית רק החל משנת 2006.
במערב היבשת המעברים פחות קיצוניים, אך עדיין ניתן לעבור בין מדינות גרמאניות למדינות לטיניות, בין אזורים פרוטסטנטים לאזורים קתוליים, בין אזורים דוברי שפה אחת אל השפה האחרת אפילו באותה המדינה, וכן הלאה.
4. טבע יפה, באופן נגיש
אירופה מלאה בטבע יפה - לדעתי יפה יותר ממה שרוב האנשים חושבים ומכירים.
במזרח אירופה ובבלקן יערות רבים, אליהם אפשר להגיע בקלות יחסית מתוך האזורים העירוניים.
נופים בבלקן (מקדוניה, אלבניה) יכולים להיות מרשימים כמעט כמו נופים טרופיים בדרום מזרח אסיה, רק שהם נגישים בהרבה.
5. בטוח
אירופה היא מקום בטוח, כולל גם במזרחה. רמות הפשע נמוכות, כאשר הסכנה היא בעיקר כייסים או מוניות שגובות מחירים מופרזים.
6. ויזה נגישה
נכון לשנת 2024, ניתן לקבל אשרת שהיה (ויזה) בעת ההגעה (Visa on arrival) בכל מדינות אירופה, הן האיחוד והן מחוץ לאיחוד. זה אומר שהאשרה בעצם ניתנת כמעט אוטומטית, במעמד ביקורת הדרכונים.
משך האשרה בתוך מדינות אזור שנגן הוא 90 יום. 90 היום מתאפסים ברגע שיוצאים מהאזור, ואז ניתן לחזור אליו למשך 90 יום נוספים. לדוגמה, ניתן לצאת לאחת ממדינות הבלקן שאינן באיחוד האירופי, ואז לחזור שוב לתוך האיחוד האירופי.
עבור שאר המדינות, משך האשרה תלוי במדינה. אף פעם לא היה לי תכנון להשאר פרק זמן ארוך מאוד באירופה, ולכן לא נתתי על כך את הדעת באופן אישי.
החל משנת 2025 (נכון לכרגע), יהיה צורך לבקש אשרת כניסה (ויזה) מראש, דרך האינטרנט, עבור כניסה לאיחוד האירופי. התהליך יהיה ללא תשלום, ותוקף האשרה יהיה מספר שנים - עבור ביקורים בני עד 90 יום (כמו עכשיו).
יש לקחת בחשבון שבביקורת הדרכונים ניתן לסרב לתת להיכנס למדינה. אחד מסיבות הסירוב יכולה להיות חשד כי למבקר אין מספיק כסף לשהיה, או שאין לו תכנון לחזור, או שאין לו איך לחזור. דבר זה לא ייחודי לאירופה.
אם רוצים להימנע מסיכון קטן זה לחלוטין, כדאי לרכוש כרטיס חזור. "טריק" נוסף המאפשר להתגבר על כך, הוא הזמנה של כרטיס אוטובוס\רכבת החוצה מהאיחוד, או מהמדינה בה שוהים.

למה לא אירופה? מהם החסרונות?
בנקודות:
אירופה דומה יחסית לישראל.
עבור שהייה ארוכה, העלויות גבוהות, במיוחד במערב היבשת.
סוג המטיילים שבדרך כלל נכיר יהיה פחות מהסוג ה"הרפתקן".
דמיון תרבותי, גיאוגרפי, ואקלימי לישראל
התרבויות האירופאיות דומות לתרבות הישראלית במידה יחסית ניכרת.
לדעתי, אנחנו פחות "מיוחדים" ממה שנדמה לנו, ויש אזורים בתרבות הישראלית שדומים באופן ניכר הן למזרח אירופה, והן למערב אירופה. כך או כך, ברור לכולנו שההבדלים ביננו לבין האירופאים קטנים בהרבה מאשר ההבדלים ביננו לבין הויאטנמים, הסיניים, או היפנים, או גם ביננו לבין ההודים.
הנוף הביולוגי והנוף האקלימי גם הם דומים למדי.
דרום אירופה דומה לישראל מבחינה אקלימית ומבחינת הביוטה (המגוון הביולוגי-צמחי). הצמחים הם בגדול די דומים, החיות הן בגדול די דומות, וזה מרגיש "מוכר". בצפון אירופה ההבדל גדול ומורגש יותר (בטח מבחינת מזג האוויר), אבל זה עדיין לא ממש "עולם אחר".
היבט זה שונה מהותית אם מגיעים למקומות כמו דרום אסיה או מזרח אסיה. מהרגע שנחתתי בויאטנם לראשונה - היה ברור לי שפשוט הגעתי לעולם אחר. הכל שונה מאוד - החל מאיך אנשים מתנהגים, דרך הטעם של האוכל, וכלה בריחות שיש באוויר.
אז לסיכום, אירופה היא פשוט פחות "אקזוטית" מחלופות אחרות.
עלויות גבוהות
מערב אירופה יקרה. זה נכון לגבי לינה, זה נכון לגבי אוכל, זה נכון לגבי תחבורה, וזה נכון לגבי נקודות עניין תיירותיות. מיותר להרחיב מעבר לכך.
מרכז ומזרח אירופה זולות יותר, לעיתים במידה מועטה, ולעיתים גם במידה ניכרת. טיול יכול להסתכם בסכומים סבירים מאוד - מבחינת השהות עצמה.
עם זאת, יש לזכור שעלויות באירופה לא ירדו לאזורים שאפשר לרדת אליהם בטיולים במקומות כמו סרי לנקה, הודו, ויאטנם, לאוס, אזורים פחות מרכזיים בתאילנד, ועוד. כך שלמעוניינים לטייל טיול ארוך ולחסוך בעלויות באופן משמעותי, אירופה פחות מתאימה, גם החלק המזרחי בה.
קהילת המטיילים ו־אוכלוסיית המטיילים
באירופה אוכלוסיית המטיילים מגוונת מאוד. מתרמילאים, דרך קבוצות טיולים מאורגנות מאסיה, ועד למבוגרים.
באופן טבעי, האוכלוסיה בה נתקל תהיה תלויה במקום בו נשהה. אם נשהה בהוסטל, אז באופן טבעי, נתקל יותר בתרמילאים.
עם זאת, אם נרצה לטייל באווירה של "תרמילאים" באופן משמעותי, הרי שבאירופה נתקל בפחות כאלו, ו־התרמילאים יהיה מהסוג היותר "עירוני" (לטוב ולרע).
אפילו בהוסטלים באירופה, רבים מהאורחים הם אירופאים שרק נסעו לסוף שבוע.
זאת לעומת מקומות כמו סרי לנקה, או מזרח אסיה, שם רוב המטיילים שנכיר הם אנשים שטסו לאיזשהו סוג של "טיול גדול".
כלי עזר מומלצים לתכנון הטיול
אתחיל בסקירה של כלים טכניים עבור התכנון, ובשלב הבא אעבור לשלבי התכנון עצמם.
הכלים שכדאי שיהיו לפנינו הם:
אתר מפות
אתר איתור יעדי ונתיבי טיסות
יומן הכולל את חגי ישראל
אתר חיפוש טיסות
אתר חיפוש קווי תחבורה ציבורית
אתר מפות
בעת התכנון, כדאי שיהיה לנו פתוח כלי מפות, כגון גוגל מפות.
סקירה ויזואלית של אזור היעד היא חשובה ושימושית.
אתר לאיתור מסלולי (יעדי) טיסות

בעת התכנון, מומלץ שיהיה פתוח כלי שעוזר להבין לאיפה יש טיסות מיעד מסוים.
עבור השלב הראשון בתכנון, נרצה לדעת מהם יעדי הטיסה שיש מישראל.
אני משתמש באתר FlightConnection בשביל זה.
חלופה אחרת היא עמוד הטיסות הישירות של האתר Kayak.
לאחר שאתם פותחים את האתר, הקליקו על ישראל - נתב"ג. כעת ניתן לראות את כל יעדי הטיסה מנתב"ג.
יומן הכולל את חגי ישראל
מומלץ להיעזר ביומן בו מסומנים חגי ישראל בעת התכנון. זה עוזר מאוד להבין מתי יש חגים, אם נרצה לנצל אותם בצורה טובה, וזה עוזר מאוד להבין באיזה יום בדיוק יהיה כל אירוע כמו טיסה או מעבר בין יעדים.
אני משתמש ביומן של וואלה.
אתר חיפוש טיסות
אני מחפש טיסות באמצעות אתרים בינלאומיים. לאחר החיפוש, אני מבצע הזמנה ישירות מחברה התעופה עצמה.
ישירות מאתרי חברות התעופה

אתרים לחיפוש נתיבי רכבות ואוטובוסים, והזמנת כרטיסי רכבות ואוטובוסים
כאשר אפשרויות מעבר בין הערים והמדינות, עלינו לבדוק האם יש בין היעדים רכבת או אוטובוס. כדאי בדרך כלל לחפש במספר אתרים, לפעמים חלקם לא מראה את התמונה המלאה. בנוסף, כדאי לבצע חיפוש בגוגל ולראות האם ישנם אתרים של חברות אוטובוסים מקומיות.
אתר נסיעות ברכבת - The Man in Seat Sixty-One - seat61
חברת אוטובוסים בין עירוניים - FlixBus
אתר חיפוש אוטובוסים ורכבות - Omio
אתר חיפוש אוטובוסים ורכבות - rome2rio
חיפוש באתרים של חברות הרכבות, כגון:
הרכבת הלאומית של איטליה - Trenitalia
הרכבת הלאומית של ספרד - Renfe
הרכבת הלאומית של הונגריה - MÁV
הרכבת הלאומית של גרמניה - Deutsche Bahn
גוגל מפות
חיפוש בגוגל, בדיקה האם יש מסלול של חברה מקומית

איך לתכנן טיול באירופה
אם מישהו מתחיל לקרוא ישר מהסעיף הזה, רשומה זו מדברת על טיול "יורוטריפ" - טיול שהוא משהו באיזור השבוע וחצי עד חודש או חודשיים, הכולל מעבר בין מספר מדינות ביבשת אירופה.
שלבי התכנון בנקודות הם:
קביעת אזור היעד ואורך הטיול.
החלטה על העיר הראשונה בטיול.
החלטה על נקודת הסיום.
תכנון מסלול ונקודות ביניים.
הזמנת לינה.
שלב ראשון, קביעת אזור היעד, קביעת משך הטיול, וקביעת עונת הטיול
באופן טבעי, צריך להחליט מאיפה מתחילים. כאן מדובר על אזור ולא על עיר מסוימת (שזה השלב הבא).
בחירת אזור גיאוגרפי
אם הטיול לא ארוך מאוד (מעל חודש), כדי להגביל אותו לאזור גיאוגרפי כלשהו.
למה לבחור אזור מסוים? כי בתוך האזור יהיה נוח לנסוע ולעבור בין מקומות. אם הטיול ארוך יותר, אפשר לעבור בין אזורים.
יש אנשים שפשוט טסים בין ערים רחוקות יחסית האחת מהשניה. לדעתי, זה לא מומלץ.
באופן מאוד גס, זו החלוקה שלי:

חצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל)
בריטניה / בריטניה - צרפת
צרפת / צרפת - בלגיה - הולנד
ארצות השפלה (בלגיה והולנד) ומערב גרמניה
איטליה / איטליה ושוויץ
שילוב כלשהו במרכז אירופה: דרום-מזרח גרמניה, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה, אוסטריה, דרום-מערב פולין (גם אולי סלובניה, צפון סרביה, מערב רומניה)
יוון
צפון יוון והבלקן
מזרח הבלקן: מערב בולגריה, מקדוניה הצפונית, סרביה וקוסובו, מונטנגרו, אלבניה
מערב הבלקן ומרכז אירופה: בוסניה, קרואטיה, סלובניה
המדינות הבלטיות: ליטא, לטביה, אסטוניה (ופינלנד)
רומניה והונגריה
סקנדינביה
כל מדינה בודדת, עם כיסוי יותר משמעותי של המדינה (שזה קצת פחות "יורוטריפ")
קביעת משך הטיול
ברור מאליו שחשוב להבין מה יהיה משך הטיול.
משך הטיול, או אורכו של הטיול, יכתיבו את השטח הגיאוגרפי שאפשר יהיה לכסות, או את מספר היעדים בהם אפשר יהיה לבקר במהלך הטיול.
לדעתי כדאי להיות בכל עיר או עיירה בה מבקרים בין יומיים לארבעה ימים. במקומות קטנים, אפשר לפעמים גם להיות לילה אחד, אך מומלץ להמעיט בכך. ככלל, אני ממליץ לשהות במקומות שניים או שלושה לילות - אחרת מתעייפים.
בערים גדולות לפעמים גם כדאי להיות יותר מארבעה לילות (בעיקר אם הטיול ארוך).
לסיכום, כדאי להעריך מהו משך הטיול, וכך להבין כמה ערים נוכל לכסות, כאשר כלל האצבע הוא שבשבוע או שבוע וחצי אפשר להיות בערך במקום אחד עד שלוש מקומות.
עונת הטיול

ככל שזה תלוי בכם - אני ממליץ לטייל בעיקר בעונות הביניים. מזג האוויר נוח יותר, המחירים נוחים יותר, והכל יותר קליל.
למקומות פחות מתויירים, אפשר להגיע גם בעונת השיא.
למקומות הידועים בשל חי החוף והמסיבות שלהם (כמו איביזיה או איה נאפה), כנראה שכדאי להגיע בעונת השיא עצמה.
בערים הגדולות אפשר לטייל בכיף גם בחורף.
ואם זה לא תלוי בכם, אז לא נורא. מתי שיש - זה טוב.
שלב שני, בחירת נקודת המוצא
בשלב הזה כדאי לפתוח את האתר FlightConnections, או לחלופין, את גוגל טיסות, או קיווי.
ב־FlightConnections נוכל לראות את כל יעדי הטיסה, להבין האם יש אזור שמעניין אותנו, ואז להתחיל לחפש פרטנית טיסות ליעד זה.
במנועי חיפוש הטיסות כגון גוגל טיסות או Kiwi, נוכל לחפש יעדים זולים עבור טווח תאריכים מסוים, באזור גיאוגרפי מסוים.
לדוגמה, בגוגל מפות, ישנה פונקצית ה "Explore", המאפשרת לנו לראות רשימה של היעדים והמחירים הזולים ביותר אליהם בחודש מסויים.
אז קחו את אלו - ותבחרו איזשהי עיר להתחיל בה.
כדאי להתחיל מעיר גדולה, ממנה יש חיבוריות טובה של תחבורה ציבורית.

שלב שלישי, בחירת נקודת הסיום
במידה שטסים לטיול בו אנו יודעים מתי נרצה (או נאלץ) לחזור - כדאי לקבוע תאריך סיום ולקנות כרטיס חזור לארץ.
כנראה שכדאי לקבוע את נקודת הסיום בהתאם לאורך הטיול, וכאן זה תלוי האם מתכננים לעשות טיול קווי או טיול מעגלי.
בטיול מעגלי, מתחילים ומסיימים באותה העיר. אישית, אני פחות מתחבר לזה, כי זה כרוך בבזבוז זמן על נסיעות מיותרות. בטיול קווי, מתחילים בנקודה אחת, נוסעים במסלול כלשהו, ואז חוזרים מעיר או מדינה אחרת. זה מאפשר לבזבז זמן על נסיעות באופן יעיל, ואז לטוס חזרה מהנקודה אליה הגענו.
נקודת הסיום של הטיול צריכה להיות במקום שיהיה אפשרי וגם נוח להגיע אליו מנקודת היעד, במשך הטיול שקבענו. לדוגמה, בשבועיים, אפשר לטייל בין שתי עד ארבע ערים שזמן הנסיעה בינן הוא (בערך) שלוש עד שש-שבע שעות. נסיעות ארוכות מזה אפשריות, אך הן מעייפות וגם די "שורפות" את היום. במידה כלשהי יש לשלב את השלב הזה עם השלב הבא, ואת השלב הבא עם השלב הזה.
אתן דוגמאות בהמשך.
שלב רביעי, בחירת מסלול - תחנות הביניים ותכנון הנסיעות

בין נקודת ההתחלה ונקודת הסיום, יש לבחור נקודות ביניים. לדעתי, מומלץ שחלקן יהיו גם ערים קטנות יותר, מקומות אליהם לא מגיעים בטיולים קצרים. אחד מהיתרונות הגדולים בטיול ארוך יותר, זה שיש מספיק זמן להגיע בכיף (ולא בלחץ, כשצריך להתחיל לנסוע בשש בבוקר ואז לחזור בערב) להרבה מקומות קטנים בדרך.
כדאי לבדוק שיש חיבוריות נוחה בין אבני הדרך (הערים) המשמעותיות בטיול.
מעברים בין ערים או בין מקומות אורכים לרוב בין שעתיים לעשר שעות ברוטו.
מבחינתי מה שמשנה זה רק הזמן ברוטו - הזמן הכולל בו לוקח לנו להגיע לתחנת הרכבת, להמתין לרכבת כולל איחורים פוטנציאלים, לנסוע, ואז להגיע שוב למלון או לדירה ביעד.
מסיבה זו, אני לא אוהב במיוחד טיסות. טיסות דורשות תקורה רבה של זמן. בדרך כלל צריך להגיע שעתיים או שלוש לפני לשדה התעופה, ובדרך כלל שדה התעופה רחוק יחסית מהעיר.
לעיתים משך המעבר יקח פחות זמן באמצעות רכבת או אוטובוס, גם אם הנסיעה עצמה תהיה ארוכה יותר מאשר הטיסה.
נסיעות לילה
קיימת אפשרות של נסיעת לילה ברכבת או באוטובוס.
רכבות לילה מציעות, לעיתים, קרונות עם מיטות. מספר המיטות בקרון בודד תלוי הן ברכבת והן ברמת הכרטיס שרוכשים. לאלו מאיתנו שמתקשים להירדם - זה לא באמת מאפשר לישון בלילה. אבל גם אם לא ישנים טוב, גם לשכב במהלך הלילה זה מרגיע ומאפשר מנוחה כלשהי.
אוטובוסי לילה באירופה הם לרוב פשוט אוטובוסים רגילים, סביר להניח עם מושבים יחסית מרווחים שמאפשרים להשעין אותם אחורה בזווית רחבה.
היתרון של נסיעות לילה הוא חסכון בזמן, וחסכון בעלויות לינה.
הנסיעה "שורפת" לנו זמן בו אנחנו ישנים במקום את זמן היום, וזה בא במקום תשלום על לילה במלון. עוד סוג של יתרון למי שמוכן לעשות את זה היא ה"חוויה".

החיסרון הוא, כמובן, נוחות - או חוסר בנוחות.
אין צורך לפחד מהיגיינה לקויה - ברכבות מספקים סדינים נקיים. מבחינת ביטחון ובטיחות, ישנם שלל סיפורי אימה - אבל אלו בעיקר סיפורים. נסיעות אלו מתקיימות באופן קבוע בשגרה והכל בסדר.
איך בעצם להחליט איפה כדאי לעצור ולשהות?
פתיחת המפה, ואיתור ידני של נקודות עניין בדרך.
לאחר שמאתרים נקודות שנראות פוטנציאלית מעניינות, אפשר לקרוא עליהן ולחפש איך חי לילה בהן ואיך הסצינה התיירותית בהן.
אתרים מומלצים לכך:
בלוגים של טיולים (לדוגמה - Nomadic Matt)
אתר "למטייל"
אתר הפורומים reddit
חיפושים לדוגמה (נקח לדוגמה את העיר Alicante):
Alicante nightlife
Alicante travel
Alicante itinerary
כדאי לראות שיש תוצאות "אותנטיות" - לא מאתרי תיירות גנריים, שזורקים מסלולים "יבשים"!
אפשרות נוספת היא חיפוש של מסלולי טיול (itinerary) מוכנים מראש עבור מדינה כלשהי - מתוך מסלול הטיול אפשר להחליט מה רוצים לראות ומה לא רוצים לראות.
מעברי גבולות
במהלך המסלול - אם נעבור בין המדינות - יהיה זה כרוך בביקורת דרכונים (ובעצם הוצאה של ויזת כניסה) בעת הכניסה למדינה הבאה.
יש לשים לב לכך, למרות שמבחינה מעשית העניין יחסית חסר משמעות. כל מדינות אירופה מנפיקות אשרת כניסה לישראלים, ולא אמורה להיות בעיה מיוחדת.
ראו דוגמאות בסעיף הדוגמאות בהמשך.
מסלול - סיכום
אני ממליץ לא להתרגש יותר מדי מהמלצות, ותמיד לקחת אותן עם קורט מלח. לא כל אתר או יעד שכותבים עליו שהוא "חובה!!!" הוא חובה, ואין שום אלוהי תיירות שישלח אותנו לשאול אם לא נראה את מה שהוא "חובה". תזרמו למה שנראה לכם מגניב, וזה יהיה בסדר.
שימו לב, תכנון המסלול הוא חלק חשוב. חשוב להבין מהו מתווה המסלול הכללי שלכם, גם אם זה רק באופן גס. מסלול גס זה גם בסדר גמור, וזה אפילו יותר טוב לטיולים ארוכים. לא חייבים לסגור מראש מהם המקומות המדויקים ולכמה זמן, אבל צריך להבין בגדול מהן האפשרויות ואיך בגדול אפשר לעבור בין המקומות.

שלב חמישי, הזמנת לינה
אז יש כאן מספר אפשרויות, התלויות באופי שלנו, ובאופי שנרצה עבור הטיול, וכמו כן - בתקופה בה נטייל.
אפשרות ראשונה היא להזמין את כל הטיול מראש.
זה אומר לתכנן מהם המקומות בהם נהיה, לכמה זמן נהיה בכל אחד מהם, ולהזמין לינה לכל אחד מהם. אם כבר עושים את זה, כדאי גם להזמין את הנסיעות מהראש.
היתרונות בכך הם ודאות, אפשרויות רבות יותר לבחירת המלונות הטובים וזמני הנסיעה הטובים, במחירים טובים יותר. החיסרון היחיד הוא חוסר "ספונטניות", אך זה לדעתי חסרון יחסית משמעותי.
האפשרות השניה היא "לזרום" ולהזמין מקומות לאורך הטיול בלילה או מספר לילות לפני שנגיע אליהם. זה אומר שבדרך כלל כדאי לתכנן את ההתחלה, ואת הלילה האחרון, אבל בין לבין, לא צריך לסגור הכל.
כמובן שהחסרונות בכך שייתכן שכבר לא יהיו מקומות לינה פנויים, או שאלו יהיו המקומות הפחות נחשבים, וכן שזה יהיה יותר יקר. כנ"ל לנסיעות.
שני דברים אלו תלויים באורך הטיול, ובעונה.
ככל שנעשה טיול ארוך יותר, פחות כדאי להזמין את כל הטיול מראש. בטיול שארוך משלושה שבועות (ואפילו גם משבועיים), לא מומלץ להזמין את הכל מראש. יש מספיק זמן באמצע לספיגת טעויות, וכדאי להנות מהאפשרויות לשהות יותר איפה שכיף לנו, ופחות איפה שלא.
בטיולים קצרים יותר, כמובן שאין בכך טעם, ועדיף לסגור הכל מראש.
עוד גורם חשוב זו העונה. בעונת השפל (חורף) או עונות הביניים (תחילת אביב או סוף סתיו) יש פחות תיירים ולכן גם אפשר להזמין פעמים רבות מקומות לינה טובים בדקה ה 90. בעונות השיא, הכל מתמלא, וכדאי להזמין מראש.
דוגמאות

מספר טיולים שעשיתי, מהם אולי תוכלו לקחת רעיונות.
טיול בין ברלין, פראג, ברטיסלבה, ובודפשט. נסיעה באוטובוסים; לינה באכסניות. שבועיים וחצי - שלושה.
טיול בין בלגרד לבודפשט. נסיעה ברכבת בלילה. במהלך הנסיעה בוצעה ביקורת דרכונים. עשרה ימים.
טיול בין בודפשט, מישקולץ, ודברצן. נסיעות ברכבת ההונגרית. שבוע.
טיול בין סופיה, סקופיה, אוחריד, טיראנה, ואתונה. נסיעות באוטובוסים בין סופיה לטיראנה, ואז טיסה לאתונה. בין בולגריה למקדוניה הצפונית, ואז בין מקדוניה לאלבניה, עברנו ביקורת דרכונים. שבועיים.
טיול בין בודפשט, לובליאנה, ונציה, ומילאנו. נסיעה בעיקר ברכבות. שבועיים.
טיול בין פריז לאמסטרדם. נסיעה באוטובוס (הרכבת יקרה מאוד). עשרה ימים.
סיכום
טיול "יורוטריפ" ברחבי אירופה (או חלקים ממנה) מאפשר איזון טוב בין סוף שבוע קליל לבין טיול תרמילאים ארוך. אם מטיילים במזרח אירופה, העלויות יכולות להיות נוחות מאוד.
המעבר בין מדינות עם שפות שונות ותרבויות שונות מאפשר הרגשה משמעותית יותר של "חוויה" או "מסע", לעומת טיול קצר במדינה בודדת.
אפשר לטייל בסגנון של טיול תרמילאים ולישון באכסניות, ואפשר לטייל בסגנון יותר סולידי ולישון במלונות או בדירות. אפשרות טובה היא לשלב גיחות לטבע בדמות "טרקים" יומיים או ארוכים יותר. אפשרות אחרת היא טיול בין הערים הקלאסיות של אירופה.
אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.
טיול נעים!