ספרד 2024 (חלק שלישי) - ברצלונה

לאחר מדריד, אליקנטה, ו־ולנסיה, הגענו לעיר האחרונה בה ביקרנו בטיול בספרד - ברצלונה.

ברצלונה היא בין 10 הערים הכי מתוירות באירופה, ובשנת 2022 היתה במקום השישי במספר הלינות בלילה בין ערי היבשת. גם בישראל היא נודעת כעיר מומלצת ביותר, ובאופן אישי שמעתי עליה שלל המלצות חמות ביותר (דעתי לגבי כך בסוף החלק הזה, ובהמשך הרשומה).

ברצלונה היא בירת המחוז האוטונומי של קטלוניה (Catalonia), והעיר השניה בגודלה בספרד. בעיר עצמה 1.6 מיליון תושבים, אך במטרופולין שלה כמעט חמישה מיליון. כפי שגם אזכיר מעט בהמשך, בעיר ניתן לראות אוכלוסיות מהגרים יחסית גדולות.

העיר, כמובן, נודעת ביותר בזכות האתרים הרבים בה שתוכננו ועוצבו על ידי האדריכל אנטוני גאודי (Antoni Gaudí), ואדריכלים נוספים מבית המדרש שלו, שבנו בסגנון המודרניזם הקטלני (Modernisme).

בקטלוניה ובברצלונה מדברים גם ספרדית, וגם קטלאנית (Catalan). הקטלנית היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות, כמו איטלקית, צרפתית, ועוד. למיטב הבנתי, זהו ניב של אותה השפה כמו השפה הולנסיאנית שמדברים בולנסיה וברחבי האזור האוטונומי שלה - או אף גם אותה השפה בדיוק.

לקטלוניה ישנן נטיות אוטונומיות-בדלניות, ורבים בה שואפים לחזור להיות ישות מדינית עצמאית, כפי שהיתה עד המאה ה 15. בשנת 2015 ערכו בקטלוניה משאל עם (מנוגד לחוקה הספרדית) שתוצאתו היתה החלטה להיפרד מספרד ולהפוך למדינה עצמאית. בעקבות משאל העם השלטון המרכזי של ספרד עצר ואסר את הפוליטיקאים שהובילו את ההצבעה הזו, וביטל את תוצאותיה. ברחבי ברצלונה וקטלוניה אפשר להיתקל הרבה מאוד בדגל הבדלני, שהוא הדגל הנוכחי של קטלוניה, בתוספת של כוכב לבן על גבי רקע של משולש כחול.

בדומה למה שאמרתי על ולנסיה - גם הקטלונים והברצלונאים הם גאוותניים, אוהבים לבדל עצמם מהספרדים ה"רגילים", ולהלל את עירם.

בקצרה - הייתי מאוכזב מברצלונה. בדומה לברלין, לישראלים יש נטיה להלל אותה באופן מופרז. העיר מרשימה ויש בה המון מה לעשות, אבל לדעתי היא רחוקה מהתדמית שהדביקו לה. יש ערים יפות יותר, יש ערים חיות יותר, ובהחלט יש ערים עם תושבים נחמדים יותר. לדעתי, האדריכלות של גאודי מעניינת אבל מוערכת יתר על המידה. האתרים מלאים תיירים עד אפס מקום, מה שמעיב על ההנאה מביקור בהם.

כמובן שאם אתם כבר שם או כבר בדרך לשם, בהחלט יש שם מספיק איך להנות. אם אתם חוקרים האם כדאי להגיע לברצלונה, ועוד לא הייתם במקומות אחרים בספרד כמו מדריד, או כמו סוויליה (או מלאגה), וגם ערים אחרות - הייתי ממליץ להתעניין גם בהן.

הגעה לברצלונה,לינה בברצלונה

לברצלונה הגענו באמצעות רכבת מולנסיה. משך הנסיעה הייתה בערך שעתיים וחצי, והגענו לתחנת Barcelona-Sants. ברצלונה היא עיר ענקית, ולמרות שהתחנה נמצאת איפשהו באזור המרכזי של העיר, היא עדיין הייתה רחוקה מהמלון שלנו.

מתחנת הרכבת לקחנו את המטרו עד למלון, מה שדרך מאיתנו גם החלפה של קו. כאמור, העיר עצומה, ויהיה קשה לטייל בה מבלי להשתמש במערכת המטרו. כדאי להשקיע מעט מחשבה בנסיעה הראשונית, ולהתייעץ עם נציגי הרכבת (אם יש כאלו בתחנה), כדי לקנות כרטיס המאפשר ניצול מרבי של הכסף עבור נסיעות במהלך השהיה שלכם, שכן הנסיעות לא זולות.

ישנו במלון ibis Barcelona Plaza Glòries 22 (מרשת Accor). המלון היה ממוקם בשכונת Glòries שהיא שכונה בה יש משרדים רבים של חברות הייטק, מרחבי עבודה משותפים, וכדומה. במרחק הליכה סביר של בין 10 דקות לרבע שעה היו מרכז קניות ענק (Westfield Glòries Mall), ורחוב עם מספר ברים-מסעדות סבירים. במרחק של 20 דקות הליכה יש את שכונת El Clot הפעילה מאוד בה גם יש תחנת רכבת גדולה.

המלון והשכונה ממוקמים במרחק רב מהמרכז, והליכה אל הרובע הגותי הייתה אמורה לקחת בערך ארבעים דקות (ונסיעה של עשר דקות במטרו). עם זאת, הקתדרלה סגרדה פמילה הייתה במרחק נסיעה קצר מאוד באוטובוס.

השכונה נחמדה למי שרוצה מיקום עם מחיר אטרקטיבי ושקט, ומוכן לנסוע עד לאזורים התיירותיים מרכזיים באמצעות המטרו.

יום ראשון - סיור רגלי (בגשם)

הגענו לברצלונה ביום גשום מאוד, מה שנדיר למדי בברצלונה בתחילת מאי. לקראת אחר הצהריים הגשם נחלש והחלטנו ללכת לסיור הרגלי החינמי\חופשי (Free Walking Tour) של  DonkeyTours Barcelona. שם הסיור הוא " Free Tour of the Old Town of Barcelona (Gothic Quarter and Borne)", לקישור אליו באתר של GuruWalk ניתן ללחוץ כאן.

הסיור היה מעניין, והמדריך (היווני, שהגיע לברצלונה בעקבות סיפור אהבה) היה מוצלח ביותר, מהטובים שהיו לי. לצערנו הרב במהלך הסיור התחיל גשם חזק, ולאט לאט הסיור הפך למעיק ומבאס. המדריך סיים את הסיור לאחר שעה וחצי. בסופו של דבר, הסיור היה מוצלח מאוד - אפילו כך.

לאחר הסיור אכלנו ארוחת ערב בסניף של רשת הכיסונים "Lady Dumpling" בשכונת Born (קישור כאן). הסניף נראה מאוד "אותנטי" עם 2 נשים ממוצא אסיאתי שמכינות את הכיסונים מול החלון, אך מסתבר שזו רשת. כך או כך, האוכל היה מוצלח, והישיבה סבירה (מקבלים את האוכל בתוך כלי קרטון עבור "take-away").

יום שני - סגרדה פמיליה, הסיור של גאודי והמודרניזם

סגרדה פמיליה

בבוקר היום השני נסענו באוטובוס לסגרדה פמיליה - Sagrada Família - או בשמה המלא - Basílica i Temple Expiatori de la Sagrada Família. מדובר על כנסיה/בזיליקה עצומה, אותה החל לבנות אדריכל בשם Villar, ולאחר שזה התפטר, המשיך אותו גאודי (Gaudí), אשר הפך את הפרויקט לזה הגרנדיוזי שהוא היום. בנייתה של הכנסיה החלה לפני כ־140 שנים ובעצם ממשיכה עד היום(!), כאשר תאריך הסיום הצפוי (נכון לכרגע) הוא איפשהו באזור השנים 2026 או 2027.

בניגוד לצפוי, הבזיליקה ממוקמת באזור לא מרכזי במיוחד של העיר. ברגע שהתחלנו להתקרב אליה, התגלה העומס הכבד של התיירים שיש במקום. אלפים רבים של תיירים היו ברחבה הראשית של המקום ומסביבו.

לפי מיטב הבנתי הסיור בתוך הבזיליקה מומלץ מאוד - אך אנחנו לא יכולנו להיכנס שכן הכרטיסים לאותו היום כבר נגמרו. מומלץ ביותר למי שמתכנן ביקור בסגרדה פמיליה להזמין כרטיסים מספר ימים מראש (ואף יותר) דרך האינטרנט.

בגדול - אני מצאתי את המקום הזה כמקום מוגזם, ומוערך יתר על המידה (overrated). המבנה מרשים מאוד, אבל במידה כלשהי מצאתי אותו "יותר מדי" מרשים. יש כל כך הרבה פרטים שכבר לא ברור על מה להסתכל. כמות התיירים שיש במקום מעיקה. עבור סיור בפנים צריך להיערך מספר ימים מראש - לי זה פחות מתאים, אבל מי שכן מתאים עבורו - כנראה ימצא את המקום מעניין.

אחרי הביקור בסגדרה פמיליה נסענו באוטובוס לפארק גואל - Park Güell. הפארק ממוקם על גבי ראש של גבעה (Carmel Hill) שהיא חלק מרכס גבעות והרים (Serra de Collserola) שעוברים בברצלונה ובסביבתה. הפארק נבנה בין 1900 ל 1914, ובו פסלים ומבנים רבים של אנטוני גאודי.

אני בעצם לא יכול להמשיך לספר על הביקור בפארק שכן לא נכנסנו אליו. גם כאן, מסתבר, צריך להזמין כרטיסים מראש. בעת הביקור שלנו, היו כרטיסים זמינים רק לארבעה ימים מאוחר יותר. מבחינתי, הקטע הזה משאיר טעם מר בפה. אני לא טס לחו"ל בשביל "להיאבק" על כניסה לאתרים.

סיור רגלי - אנטוני גאודי והמודרניזם

אחר הצהריים הלכנו לסיור רגלי שסבב סביב יצירותיו של אנטוני גאודי, ושאר אדריכלים מודרניסטים. הסיור היה שוב של חברת DonkeyTours ושמו היה "Gaudí and Modernism Free Tour". קישור לעמוד הסיור ב GuruWalk, כאן.

הסיור היה מעניין וייחודי, ובמהלכו עברנו דרך מספר בניינים משמעותיים בעיר, של מספר אדריכלים מאסכולת המודרניזם. נחמד לגוון את הנושאים ששומעים על ערים לקצת מעבר להיסטוריה שלהם, ולדבר קצת על ענייני אמנות ואדריכלות באופן קצת יותר מהותי מעבר לזריקת השם של הסגנון האדריכלי בו בניין כלשהו נבנה. המדריכה הייתה מקצועית ביותר, וכריזמטית. הסיור מעט טכני, אז צריך סבלנות לזה.

בר הקוקטיילים Dr Stravinsky

בלילה יצאנו לבר הקוקטיילים ד"ר סטרווינסקי יחד עם אנשים שהכרנו בסיור.

זה בר מקצועי ו"נחשב", עם אווירה מדהימה, ועיצוב "של פעם". מגניב מאוד. הקוקטיילים טובים מאוד ומיוחדים. היינו צריכים לחכות בחוץ חצי שעה עד שהתפנה מקום בפנים.

קישור לאתר הבית של המקום, כאן.

יום שלישי - טיול יום לג'ירונה (Girona)

ג'ירונה (כך בהגיה הקטלנית) היא עיר קטנה (כ־100,000 תושבים) שנמצאת בערך 100 ק"מ צפון-מזרחית לברצלונה.

העיר נודעת בעיר העתיקה שבה - מוקפת בחומות העתיקות שעוטפות שלל רחובות וסמטאות צרים ויפים. היתה בה התיישבות יהודית מתועדת עוד במאה התשיעית, ואחת מנקודות העניין של העיר כיום הוא הרובע היהודי.

בשל יופיה של העיר, והרובע העתיק השמור עד מאוד שלה, מצולמים בה סרטים וסדרות. לדוגמה, צולמה בה חלקים מהסדרה "משחקי הכס". בנוסף, מסתבר, שהעיר היא יעד מרכזי של חובבי רכיבה על אופניים, ואפשר להיתקל ברוכבים רבים ברחבי העיר.

הטיול לג'ירונה היה מעולה, ואני ממליץ בחום על ביקור במקום אם נמצאים בברצלונה או באזור של קוסטה בראווה. יתכן שאף גם כדאי לישון בעיר.

לצערנו הגענו לג'ירונה באחד במאי (יום הפועלים) - וחלק מהמקומות היו סגורים.

הגעה לגירונה

לגירונה הגענו באמצעות הרכבת מתחנת הרכבת El Clot-Aragó שהייתה במרחק הליכה מהמלון שלנו. הנסיעה ברכבת ארכה שעה ועשר דקות, אבל לצערנו הרכבת אחרה והיינו צריכים להמתין לה 30 דקות לאחר המועד בו היתה אמורה להגיע. הנסיעה חזור עברה בצורה נעימה יותר.

המחיר לכל כיוון, לאדם, היה באזור ה 15 אירו.

לאחר שירדנו מהרכבת התחנת הרכבת של ג'ירונה התחלנו ללכת ברגל לאזור העיר העתיקה. משך ההליכה היה בערך רבע שעה, עשרים דקות. הרחובות של העיר נקיים ורחבים וההליכה הייתה בסדר גמור.

בית הקפה-מסעדה "La Fabrica"

כשהגענו לעיר תפס אותנו גשם, אפילו גשם חזק. לצערנו, היה זה דפוס חוזר בחצי השני של הטיול שלנו באזור היותר צפוני של ספרד. נכנסו לבית קפה נחמד שראינו, והתברר שמדובר ב"פנינה".

בית הקפה La Fabrica הוא בית קפה שנפתח על ידי חובב רכיבה על אופניים, וחלק גדול מעיצוב שלו סובב סביב הנושא. במקום אווירה מעולה - איכשהו שילוב מדהים של אווירה רגועה ושקטה יחד עם פעילה ועמוסה באנשים.

הקפה והאוכל הקל שלקחנו היו טובים מאוד.

אחר הצהריים רצינו לחזור למקום כדי לאכול, אבל לצערנו המטבח נסגר בשעה 16 או 16:30.

קישור לדף המקום ב Tripadvisor, כאן.

טיול לאורך-ועל חומות העיר העתיקה

כשהגשם דעך המשכנו ללכת, ויצא שהלכנו לחומות העיר.

חומות העיר העתיקה במצב טוב מאוד (כנראה ששוחזרו), ואפשר ללכת עליהן. החומה משתרעת לאורך מרחק די גדול, ולאורכה מגדלים (או צריחים) רבים. הנוף לאורך החומה והנוף מהמגדלים מרהיב. האווירה מאוד רגועה ומרגיעה.

הביקור בחומות הוא חופשי וחינמי, והוא מומלץ מאוד.

סיבוב ברחבי העיר העתיקה

לאחר סיור ארוך עם הרבה צילומים לאורך החומות, ירדנו לעיר עצמה. אסכם בנקודות מה שראינו, או מה שיש לראות שם:

• סיור רגלי. לשם שינוי לא לקחנו סיור רגלי בעיר - אבל ראינו מספר מהם עוברים לידנו. אני חושב שג'ירונה יכולה להיות מקום בו כדאי מאוד לקחת סיור, שכן ההיסטוריה ארוכה, וכמות הדברים שיש לראות בה היא עצומה. סיור יאפשר לכם לא לדלג על דברים.

• הבזיליקה של פליקס הקדוש - Basilica of Sant Feliu. כנסיה עתיקה בסגנון גותי. נמצאת בגובה רב יחסית. בחרנו לא להיכנס לתוכה כי לא רצינו לשלם 7.5 אירו לאדם.

• הקתדרלה של ג'ירונה - Girona Cathedral. השם המלא הוא Cathedral of Saint Mary of Girona. עוד כניסה עתיקה, שאי פעם בעבר הפכה למסגד, ואז הפכה שוב בחזרה לכנסיה, והיא "הכי הכי" מכל מני בחינות. מבנה מאוד מרשים מבחוץ, כדאי לבקר - בחרנו שוב לא להיכנס לבפנים.

• המרחצאות הערביות - Els Banys Àrabs de Girona. מרחצאות בסגנון ערבי, אך נבנו לאחר תקופת השלטון המוסלמי-מורי על העיר. היו בשימוש גם כנראה כמקווה על ידי הקהילה היהודית. לא יצא לנו לבקר בפנים כי היה סגור בגלל יום הפועלים.

• כיכר העצמאות - Placa de la Independencia. כיכר יפה ואירופאית, עם הרבה מסעדות ובתי קפה. מקום יפה.

• הרובע היהודי - El Call. הרובע סובב מסביב לרחוב (או הסמטה) Carrer de la Força. ברחוב ישנו מוזיאון ההיסטוריה היהודית.

הבתים שעל הנהר אוניאר - Cases de l’Onyar

לאחר סיור ברובע היהודי אפשר לצאת לנהר ולבתים שעל גדותיו. תמונות רבות מג'ירונה הן תמונות על הנוף הזה. לאורך הנהר מספר גשרים, מחלקם הנוף יפה יותר ומחלקם פחות.

בגדול, זה לא נראה יפה כמו בתמונות.

לאחר סיבוב באזור הנהר ועוד סיבוב במרכז העיר, חזרנו לרכבת ולברצלונה.

ארוחה במסעדה פרו-פלשתינית

הגענו לברצלונה רעבים מאוד, וכמעט בלי בטריה בטלפונים. התיישבנו במסעדה באזור הרכבת, וזה התברר כטעות גדולה. לאחר ההזמנה קלטתי שהצוות נראה לא בדיוק "מקומי", ואז גם הבנו שהמסעדה היתה מלאה במדבקות של "Free Palestine". האוכל היה רע, והחוויה היתה מזעזעת.

העניין מצטרף לכך שגם ראינו הפגנה "פרו פלשתינית" באזורים הפרבריים יותר של ג'ירונה כשהיינו בתחנת הרכבת לנסיעה חזרה לברצלונה.

זה מבאס, וכדאי לקחת את הדברים האלו בחשבון אם אתם נמצאים בברצלונה בתקופה הקרובה (2024, וכנראה גם בשנים שלאחר מכן).

יום רביעי ואחרון - מונטסרט וסיבוב בברצלונה

סיור במונטסרט - Montserrat

ביום הרביעי יצאנו שוב מחוץ לברצלונה, הפעם למונטסרט - Montserrat. זהו סוג של כנסיה-מנזר על הר מחוץ לברצלונה. מהמקום יש נוף מדהים.

האתר המרכזי במונסטרט הוא מנזר מריה הקדושה - The Santa Maria de Montserrat Monastery. בתוך המנזר ישנו פסל של "העלמה ממונסטרט" (Our Lady of Montserrat) שהוא בדמות "המדונה השחורה" (Black Madonna). הפסל נחשב לקדוש וחשוב מאוד, וניתן לראות את ההתרגשות על גבי המבקרים הנוצרים במקום.

בשביל להגיע למקום לקחנו סיור בשם "Barcelona: Montserrat Tour with Cog-Wheel & Black Madonna". הסיור כולל איסוף באוטובוס, מדריכה, ונסיעה ברכבת על ההר עצמו עד לאזור המרכזי של הכנסיה והרחבה שלה. עלות הסיור הייתה בערך 60 דולר לאדם.

קישור לדף הסיור כאן, למי שמעוניין. ניתן למצוא עוד סיורים מקבילים\מתחרים רבים.

הסיור יצא מהתחנה המרכזית של ברצלונה (Barcelona Nord bus station) שגם היא היתה במרחק הליכה מהמלון שלנו. לקחנו את הסיור שיצא בשמונה בבוקר, וזה התברר כהחלטה טובה מאוד, שכן מונטסרט נהיה עמוס ביותר בשעות מאוחרות יותר. האוטובוס נסע בערך 50 דקות עד שהגענו לרכבת, שהנסיעה בה היתה עוד בערך עשר דקות.

המדריכה הסבירה לנו על המנזר והמקום, וסיירנו בו. לאחר מכן זכינו לזמן חופשי של בערך שעה וחצי.

בשעה וחצי האלו בחרנו לעשות הליכה ולא להשאר באזור המנזר. בהתחלה הלכנו לצלב של מיכאל הקדוש - "St Michael’s Cross". ההליכה אליו ארכה בערך 20 דקות של הליכה לא קלה במיוחד. מהצלב נשקף נוף יפה אל כל הסביבה ואל המנזר עצמו.

המשכנו ללכת עוד 20 דקות לאזור ההררי, בשבילי ההליכה שיש במקום. זכינו לראות מספר יעלים פראיים.

נאלצנו לחזור שכן הזמן אזל, אך היינו שמחים להמשיך לעשות הליכה באזור. מזג האוויר היה מעולה, הנוף נהדר, והיה כיף להתאוורר מהעיר. מי שאוהב ללכת או סתם רוצה לקחת את הזמן - כדאי לשים לב, ייתכן שכדאי להגיע למקום לבד.

חזרנו לעיר באוטובוס בצהריים. הסיור כולו ארך בערך 5 או 5.5 שעות. הסיור היה נחמד, אבל לא מעניין באופן מיוחד - אני חושב שעדיף לנסות להגיע לבד  למקום - או ברכב או בתחבורה הציבורית - למי שמרגיש נוח עם כך.

ארוחת צהריים במסעדת La Gastronómica

לאחר הסיור הלכנו לאכול במסעדה La Gastronómica Platillos. שימו לב לכך שיש ללה גסטרונומיקה גם מסעדת המבורגרים - אנחנו בחרנו לאכול במסעדה בסגנון המקומי.

מדובר על מסעדה בסגנון מקומי. הסגנון המומלץ בה (לדברי המלצרית) הוא חלוקת מנות - אבל אפשר גם לאכול מנות לבד. בחרנו לקחת מנות מהתפריט העסקי, שהציע מנה ראשונה, מנה עיקרית, קינוח, ושתיה קטנה (כולל יין או בירה). המנות הבסיסיות כלולות במחיר העסקית הבסיסית, ואם רוצים מנות יותר יקרות צריך להוסיף. אנחנו בחרנו להוסיף שכן רצינו לחוות את המנות היותר "רציניות" שיש במקום. המנות לא גדולות במיוחד אבל יוצאים שבעים בגלל שמדובר ב**־**3 מנות.

המקום הוא באופן טבעי לא זול במיוחד, אבל המחיר עבור חוויה שכזו הוא כלום ביחס למחירי המסעדות בארץ.

האיכות של האוכל הייתה מדהימה, והשירות היה לעילא. מומלץ ביותר.

קישור לדף המקום ב Tripadvisor. קישור לאתר המסעדה.

ערב אחרון - קניות של סוף הטיול, ובר בערב

לאחר מנוחה, הלכנו לעשות קצת קניות לכבוד סוף הטיול בקניון שהיה קרוב למלון שלנו - Westfield Glòries Mall. הקניון לא רע בכלל אם אתם ישנים באזור, אבל אין טעם להגיע אליו במיוחד מאזור רחוק.

בערב יצאנו לבר-מסעדה מקומי ונחמד שהיה בערך רבע שעה הליכה מהמלון בשם Alma Loca Poblenou. אם אתם באזור - מקום נחמד, וחוויה "אותנטית".

קמנו בבוקר, נסענו לשדה התעופה באמצעות מונית (בערך 40 - 45 אירו), וסיימנו את הטיול.

ברצלונה, סיכום

קשה שלא להגיד שברצלונה היא עיר מרשימה עם המון מה להציע. יש בה הכל מהכל- חוף ים, קניות, מועדונים, ברים, טבע, ועוד.

עם זאת, זה מקום שאישית פחות נהנתי בו מאשר במקומות אחרים באירופה בכלל, ובספרד בפרט. אני לא יודע אם זה היה קשור לכך שמנפחים את המקום הזה יתר על המידה, או סתם לכך שפחות התחברתי אליו - או שאולי הוא באמת פחות מעניין ומלהיב גם מבחינות אובייקטיביות מסוימות.

גם דגלי פלשתין הרבים, מספר הפגנות פרו-פלשתיניות בהן נתקלנו, והתגובות ה"חמוצות" על המילה "ישראל" שקיבלנו, לא בדיוק תרמו להרגשה הטובה.

כפי שכבר אמרתי, אני חושב שמדריד עדיפה, וגם שערים כמו סוויליה בדרום ספרד עדיפות.

מה דעתכם? מוזמנים לכתוב בתגובות.

טיול נעים!