ספרד 2024 (חלק ראשון) - מדריד ואליקנטה
תאריך הטיול 22.04.2024, משך הטיול 4 ימים, אופי הטיול זוגי
בחגי האביב של 2024 טסנו לחופשה בת 11 לילות בספרד. התחלנו את הטיול במדריד, וסיימנו אותו בברצלונה. בדרך עצרנו בשתי הערים אליקנטה ו־ולנסיה.
ברשומה זו אספר על הלילה הבודד במדריד, ועל אליקנטה.
מדריד - לילה בודד, כתחנת מעבר לאליקנטה
הטיסות הישירות כיום מישראל לספרד הן בעיקר לברצלונה ולמדריד. מדריד היתה האפשרות הזולה יותר בתחילת פסח, ולכן בחרנו בה כנקודת ההתחלה לטיול.
הגענו למדריד בערב, ונסענו למרכז העיר באוטובוס. האוטובוס היה יעיל ביותר והנסיעה היתה נוחה וקצרה. לשמחתנו המלון שלקחנו היה קרוב לתחנת בה ירדנו מהאוטובוס ולכן פשוט הגענו אליו ברגל.
המלון (שהוא בעצם קומה בודדת בבניין), Hostal Royal Cruz, התברר כהפתעה נעימה. המיקום היה מרכזי ביותר. החדר היה קטן מאוד וצנוע באבזורו, אבל נעים ונקי. עבור שהיה קצרה, הוא בהחלט אפשרות מומלצת.
בזכות המיקום המרכזי, לאחר התרעננות קצרה, יצאנו לעשות סיבוב במרכז העיר. לאחר מספר דקות הליכה הגענו לבר טאפס קטן שהיה נראה חמוד (Taberna Casa Ambrosio), והחלטנו להתיישב בו. אכלנו 2 מנות של טאפאס, ושתינו סנגריה (קרה) ובירה. האוכל היה פשוט אבל מעולה, השירות אדיב, והחוויה נהדרת. ההתחלה היתה ברגל ימין.
הסתובבנו ברחובות מדריד בין מספר אטרקציות מרכזיות. מדריד היא עיר אלגנטית ויפה, וכיף להסתובב בה. מדריד היא עיר מאוד מודרנית. המרכז הוא חדש ורחב - בשונה מערים גדולות האחרות בספרד (כמו ולנסיה), בהן יש מרכז של עיר עתיקה\ישנה.
בהמשך הטיול היינו גם בברצלונה. בעבר הייתי במדריד חמישה לילות, ואני רוצה לציין שמדריד, לדעתי, עיר מעניינת ומהנה הרבה יותר מברצלונה. ברצלונה מתיימרת ומתאמצת מדי. מדריד מדהימה - בלי כל ההתלהבות וההתלהמות.
למחרת בבוקר אכלנו ארוחת בוקר במדריד, וזזנו לרכבת.
אליקנטה - Alicante
אליקנטה היא עיר בינונית בגודלה שנמצאת באזור האוטונומי של "הקהילייה של ולנסיה" (Valencian Community). בקהילייה האוטונומית של ולנסיה ישנם כחמישה מיליון תושבים, מתוכם כ־350,000 באליקנטה עצמה. אליקנטה היא בירת "המחוז של אליקנטה", והיא העיר הראשית באזור שנקרא קוסטה בלנקה (Costa Blanca) - "החוף הלבן". מסביבה עיירות נופש רבות, לדוגמה, עיירת הנופש הידועה בנידורם (Benidorm).
באליקנטה חוף ים, ואזור של "עיר ישנה". השילוב מעולה, ואפשר להנות משני העולמות. בנוסף, למעוניינים, היא יכול להוות מרכז נוח לטיולים בשאר אזור קוסטה בלנקה. מרכז העיר לא גדול, ואפשר ללכת אותו ברגל בקלות יחסית.
נקודת עניין מרכזית בעיר היא גבעה עליה ישנה מצודה (או ארמון) - הארמון של Santa Barbara. הארמון מרשים ומהווה תוספת יפה לנוף של העיר.
הגעה לאליקנטה ולינה באליקנטה
לאליקנטה הגענו ברכבת ממדריד. את הרכבת לקחנו במדריד מתחנת Chamartín אליה הגענו בקלות במטרו. הנסיעה ארכה כשעתיים נעימות, ברכבת חדישה ונוחה. מחיר הנסיעה היה 25 אירו לאדם. הגענו לתחנת הרכבת של אליקנטה, ונסענו לדירה בנסיעה קצרה באוטובוס.
באליקנטה שהינו בדירת Airbnb. הדירה הייתה מעולה. היא היתה גדולה מאוד, במצב טוב, נקיה, מרכזית - ובנוסף, במחיר נוח מאוד. מחיר הלינה היה זול משמעותית מזה בולנסיה ובברצלונה בהמשך הטיול. קישור לדירה, למעוניינים.
מה עשינו באליקנטה?
הטיילת של אליקנטה - La Explanada de España
בשעות אחר הצהריים הראשון הלכנו לטיול בטיילת ובחוף.
הטיילת של אליקנטה נקראת La Explanada de España. אורכה הוא חצי ק"מ. היא מתחילה בפארק Parc de Canalejas ומסתיימת בחוף של אליקנטה, Playa del Postiguet. לאורכה, מצד אחד, מסעדות ובניינים שהם מהמרשימים בעיר, כמו בניין Casa Carbonell - ומהצד האחר, המרינה של אליקנטה, בה נטועים עצי פיקוס עצומים, בני מאות שנים, ובה חונות יאכטות רבות מאוד.
הטיילת מרשימה. ברגע שדורכים בה מתחילים להרגיש אווירה נפלאה של חופש ושל חופשה. היא יפה ומטופחת, הכל נראה כמו בגלויה, האווירה פעילה, האוויר טוב, ופשוט תענוג ללכת בה. בניגוד למקומות רבים אחרים (אילת, לדוגמה) אין בטיילת אינספור דוכני "ג'אנק" ומסעדות זולות אליהן נציגים מציקים מנסים לשכנע אתכם להיכנס.
קישור למיקום הטיילת בגוגל מפות, כאן.
קישור לעמוד המקום באתר התיירות של אליקנטה, כאן.
החוף - חוף פוסטיגט (Postiguet) ממשיך את הטיילת (בה קו המים משמש את המרינה). המשכנו לטייל מעט על החוף, והלכנו לארוחת הערב. כיאה לערב הראשון באזור - אכלנו פאיה (Paella). את ארוחת הערב קינחנו בגלידה מעולה במיוחד. עוד על כך, בסעיף האוכל.
סיבוב ברובע העתיק - El Barrio
בערב המאוחר יצאנו לסיבוב ברובע העתיק של העיר - El Barrio. זוהי שכונה עתיקה - עם סמטאות קטנות, מסעדות, ובתי קפה, שממוקמת למרגלות הגבעה (או ההר) של סנטה ברברה. מאחר שהיה זה יום שלישי, והשעה הייתה מאוחרת - היה כבר ריק יחסית - אבל האווירה היתה טובה גם כך.
במהלך הטיול ראינו מספר מוקדי עניין ברובע, כגון כגון הקתדרלה של ניקולס הקדוש (San Nicolás Cathedral).
אפשר להכנס לרובע דרך רחוב מיור - Calle Mayor. נקודת ציון בגוגל מפות, כאן.
הארמון של סנטה ברברה - Castillo de Santa Bárbara
את היום השני, התחלנו בעליה לארמון של סנטה ברברה (ברברה הקדושה). הארמון נמצא על גבי הר בשם הר בנקנטיל (Benacantil), שגובהו 166 מטרים, ונמצא מאחורי רצועת החוף של אליקנטה, איפשהו בשולי מרכז העיר. ניתן לעלות ברגל או באמצעות מעלית. בחרנו לעלות במעלית. העלות נוחה - מספר אירו בודדים לאדם.
מהרגע בו הגענו למעלה ההר עליו נמצא הארמון לא היה ניתן להתעלם, ולא היה ניתן שלא להתרשם, מהארמון והנוף. הנוף הוא נוף מטורף על האזור ומי הים התכולים. מהצד השני של הארמון, הנוף הוא נוף על העיר וההרים סביבה. הסתובבנו בארמון בערך שעה - וכמובן, צילמנו והצטלמנו הרבה. ירדנו ממנה ברגל. הירידה ברגל היתה בקושי סביר ביותר, וארכה כעשרים דקות.
קישור לאתר האינטרנט של הארמון, כאן. קישור לעמוד המקום ב Tripadvisor, כאן.
ביקור בארמון ובהר מומלץ בחום.
חוף הים - Playa del Postiguet
באליקנטה חוף ים מרכזי בשם Playa del Postiguet המשתרע לאורך 900 מטרים. החוף נקי עם חול לבן. מהחוף נשקף נוף על ההר והארמון, מה שבהחלט תורם לאווירה.
הלכנו לחוף הים ברגל מהדירה במשך כ־15 - 20 דקות.
בסוף אפריל מזג האוויר עוד לא היה חם. הגענו לחוף בשעות הצהריים המאוחרות, בשיא החום, ביום ללא הרבה עננים, ומזג האוויר היה נעים בשביל לשכב על החוף (למרות שעוד לא חם במיוחד, כן כדאי להשתמש בקרם הגנה). למים לא נכנסנו.
החוף נחמד מאוד ומומלץ מאוד.
המרינה - Playa de La Marina
בדרך חזרה לדירה עברנו דרך המרינה. המרינה יפה מאוד, ובצידה גן קטן עם ספסלים ועצי פיקוס עצומים ויפים. נחמד מאוד לעבור כאן בדרך לחוף או בעת הליכה בטיילת.
שדרת הקניות הראשי של אליקנטה - Avenida Maisonnave
ביום השלישי פשוט הסתובבנו ברחבי העיר, במקומות כמו הקניון, מספר מדרחובים, ברובע העתיק, וכן - שדרות מיסונאווה (Maisonnave).
זו שדרה גדולה ומטופחת עם כל החנויות שבדרך כלל רוצים - זארה, מנגו, בנטון, GUESS, ועוד ועוד ועוד. רוב החנויות מרשימות וגדולות. האווירה טובה - הרחוב והחנויות מלאים אנשים, אך לא בצורה בה לא נעים כבר להסתובב.
אם אתם נמצאים באליקנטה ורוצים לעשות קניות, זה המקום.
רחוב הפטריות - Calle de las Setas
מקטע של רחוב סן פרנציסקו (Calle San Francisco) שעוטר בפסלי פטריות חמודים בגובה של כ־4 מטר.
הרחוב מלא ברים, חנויות, מסעדות, וכל מה שתרצו. כדאי לבקר.
קניון - Centro Comercial Plaza Mar 2
קניון חביב מאחורי ההר של סנטה ברברה. ההליכה אליו אפשרית, אך הוא מעט רחוק, לכן נסענו אליו באמצעות הרכבת הקלה (התת-קרקעית).
רחוב מיסונאווה עדיף עליו, אך יתכן שזו אפשרות טובה אם יש מזג אוויר לא נוח.
דברים נוספים שראינו, או שיש לעשות ו־ויתרנו עליהם
פארק קנלחס - Parc Canalejas. פארק-שדרה קטן אבל נחמד. גם בו ישנם מספר עצי פיקוס עצומים, בני כ־100 שנים. נחמד לעבור בדרך בעת הליכה בטיילת או בנמל.
השוק המרכזי - Mercado Central de Alicante. בניין משנת 1912 המשמש שוק. בשוק מוכרים בעיקר מוצרי בשר. אפשר לבקר בפנים בקצרה, אנחנו מצאנו זאת כפחות מעניין. זהו אזור די ראשי בעיר, לכן סביר לעבור בו.
זירת השוורים של אליקנטה - Plaza de Toros de Alicante. זירת קרבות שוורים שנבנתה ב־1847 ושופצה ב־1884. ניתן לבצע בה סיור מודרך־קול.
הקתדרלה של ניקולס הקדוש - Concatedral de San Nicolás. קתדרלה שנבנתה במאה ה 17. מבנה מרשים, נמצא ברובע העתיק, ומומלץ בחום (כאמור) לבקר באזור, גם אם לא נכנסים לקתדרלה עצמה.
הבזיליקה של מארי הקדושה - Basilica of Santa Maria. כנסיה שנבנתה על גבי שאריות של מסגד, בין המאה ה־14 למאה ה־16.
סיור רגלי חופשי. באליקנטה יש סיור רגלי. בדרך כלל אנחנו אוהבים ללכת לסיורים האלו, אך הפעם ויתרנו.
חי לילה
היינו באליקנטה במהלך אמצע השבוע, זמן בו לרוב חי הלילה פחות פעילים.
בעיר בהחלט היה הרבה מה לעשות בשעות הערב המאוחרות - הרבה מאוד ברים ומסעדות. יש לזכור - הספרדים אוכלים ארוחת ערב בשעה שמונה או תשע בערב, ולכן באופן טבעי, מקומות רבים יהיה פתוחים עד 22:00 או 23:00.
עשה רושם שאזורים פעילים התחילו להירגע יותר לקראת חצות. לא מדובר בחי הלילה שאפשר למצוא בערים כמו מדריד או ברצלונה, או אולי גם בעיירות נופש כגון בנידורם (לא הייתי, אבל זו הערכה שלי). עם זאת, בהחלט לא מדובר במקום "ישנוני".
כדאי להסתובב באזורים הבאים:
רחוב Castaños. מלא ברים ומסעדות. פעיל יחסית.
רובע El Bario. אפשר ללכת בין הבזיליקה של מריה הקדושה לבין הקתדרלה של של ניקולס הקדוש, ובסביבה.
בניין העיריה - Ayuntamiento de Alicante. האזור יפה מאוד בשעות הערב.
רחוב Rambla de Méndez Núñez. רחוב שכדאי להסתובב בו גם ביום וגם בערב. הרחוב מוביל לטיילת וכן גם מתפצלים ממנו מספר רחובות מעניינים אחרים, כמו גם מספר רחובות שמובילים ל El Bario. רחוב יפה מאוד, ויש בו גם מספר מסעדות, כולל גם מסעדות אוכל־מהיר, חלקן גם פתוחות עד מאוחר.
רחוב הפטריות (סן פרנציסקו) ורחוב גירונה (Girona).
האוכל בספרד
ראשית, מספר הערות לגבי האוכל בספרד באופן כללי.
זמני ארוחות
בספרד, מסעדות פתוחות רק בזמני הארוחות. באופן גס:
עבור ארוחת הצהריים, מסעדות יהיו פתוחות בין 11 או 12 בצהריים, עד בערך 16 או 17 אחר הצהריים.
עבור ארוחת הערב, מסעדות יהיו פתוחות בין 19 או 20 בערב, עד 23 או 24 בלילה.
בין לבין המסעדות יהיו סגורות. כלומר, אם מעוניינים לאכול ארוחת ערב בשעה 18 בערב במסעדה טובה (לא מזון מהיר או אוכל רחוב), זו תהיה בעיה.
מאחר והמסעדות לא פתוחות במהלך כל היום ועושות הפסקה באמצע היום - כדאי להיערך בהתאם, וכדאי לבדוק זמני פתיחה של מסעדות.
צמחונות וכשרות
אני לא צמחוני ואני לא שומר כשרות. לדעתי, ולהערכתי, ספרד היא לא מקום ידידותי במיוחד לשומרי כשרות (גם כשרות "עקרונית" ולא רשמית), וגם לא לצמחוניים.
כריכים שונים כמעט תמיד יהיו עם חמון (Jamón) - בשר חזיר יבש.
מאכלים מבושלים רבים, כמו פאייה, יהיו עם מאכלי ים - אך ניתן למצוא גרסאות עם עוף או בקר.
חלק גדול מאוד של המנות מכיל בשר בצורה כלשהי.
למי שזה חשוב לו, זה מעט יעיק. בהחלט אפשר להסתדר וגם כנראה להסתדר טוב, אבל יש לשים לכך לב.
טאפס
"טאפס" הוא מונח יחסית חסר משמעות, ולדעתי כזה שעבר רומנטיזציית יתר. מדובר בסך הכל במנות קטנות שמזמינים לצד שתיה כמו בירה או יין, או לצד מנה עיקרית בארוחה.
כלומר - לאו דווקא שזה שונה במיוחד מבחינה עקרונית ממנות שאנחנו מזמינים בבר המקומי שלנו, או במסעדות בארץ - אם כי כמובן שיש את הסגנון הספרדי למנות.
אז כאמור, שוב - טאפס הוא רק סגנון המנה או ההגשה (מנה קטנה) ולא ממש מה האוכל עצמו.
בדרך כלל מנת הטאפס תהיה איזשהי גרסה של:
בשר מיובש ומשומר, כגון חמון או נקניקים.
דגים כבושים כגון אנשובי, סרדינים.
"פירות ים" (מטוגנים בעיקר).
גבינות שמנות.
לעיתים גם מנות כגון תפוח אדמה, חציל, ירקות צלויים, וכן הלאה.
כל זה, כמובן, תלוי באזור בספרד, בסגנון הבר\מסעדה, וכולי וכולי.
פאייה (Paella)
מוצא המנה הוא בולנסיה ובאזור. כזכור, גם אליקנטה היא חלק מאותו האזור. לטענת המדריך בסיור שעשינו בולנסיה, המנה ה"מקורית" (Paella Valenciana) היא פאייה עם בשר עוף, בשר ארנב, ולעיתים, גם חלזונות. כל פאייה שהיא לא זו, היא "לא המקורית".
בני האזור של ולנסיה יטענו שפאייה צריך לאכול בולנסיה, ואם אוכלים פאייה באזורים אחרים של ספרד זה "לא באמת הפאייה המקורית", וכן הלאה.
האם זה משנה?
לא. אפשר לאכול גם פאייה מסוג אחר, באזור אחר - ולהנות ממנה. או לפחות - זו דעתי.
כך או כך - אם מבקרים באזור של ולנסיה - כנראה שכדאי לטעום את המנה שמקורה שם.
אוכל באליקנטה
הלכנו למספר מסעדות באזורים המרכזיים של העיר. שמנו לב שחלק מהקהל היה תיירים. אני מניח שזה מובן מאליו בעיר כזו. כך שיתכן שהמסעדות שאני מספר עליהן הן לא בדיוק "סוד" ש"רק המקומיים מכירים".
מסעדת La Taberna del Gourmet
מסעדה שהומלצה לנו על ידי ברמן מקומי, אם כי הדירוג שלה בגוגל מפות רק בינוני פלוס.
ארוחת הערב שאכלנו שם היתה מוצלחת, השירות היה אדיב, והמחירים נוחים מאוד ביחס למסעדה עם אווירה מהוגנת וטובה.
מסעדת La Crispeta
מסעדה "נחשבת" בעיר, אך אנחנו פחות התלהבנו.
חיכינו בתור כדי לקבל חוויה לא טובה. השירות היה נמהר ולחוץ, והאווירה הייתה לא טובה. האוכל היה טוב, אבל לא מעבר. המחירים היו בצד היקר יותר של הטווח הבינוני.
הגלידריה ובית הקפה Heladería Borgonesse
אכלנו במקום גלידה מעולה. המקום יפה ומעוצב היטב.
לאן המשכנו מאליקנטה?
מאליקנטה נסענו לולנסיה ברכבת. תחנת הרכבת בעיר נוחה מאוד, ונמצאת במרחק הליכה מהמרכז.
אליקנטה - סיכום
אליקנטה הייתה היעד שהכי אהבנו בטיול בספרד. העיר מדהימה, יש בה שילוב מעולה של חוף ים יחד עם אזורים יותר "מסורתיים" שמרגישים כמו "ספרד האמיתית" ו"אירופאיים".
הארמון של סנטה ברברה על מעלה ההר מוסיף משהו מיוחד לעיר ולנוף בה, ומדובר על מראה מרשים בפני עצמו.
מחיר הלינה היה נוח יחסית, וזול בהרבה מאשר בולנסיה ובברצלונה. היינו יכולים להישאר בעיר גם מעבר לשלושת הלילות שהיינו בה. שהות ארוכה יותר היתה מאפשרת להיות יותר פעמים בחוף, או גם עוד זמן לעשות טיולי יום לשלל האתרים שיש באזור של קוסטה בלנקה.