ספרד 2024 (חלק שני) - ולנסיה

אחרי מדריד ו־אליקנטה, התחנה הבאה שלנו היתה ולנסיה. בולנסיה שהינו שלושה לילות.

ולנסיה (València) נחשבת כ"פנינה נסתרת" (hidden gem) בספרד, מקום מתוייר הרבה פחות ממדריד, מברצלונה, וכנראה גם אף ממקומות קטנים יותר. זה כנראה נכון, המקום אכן הרגיש מתוייר פחות מברצלונה בכמה סדרי גודל. יחד עם זאת, עדיין מדובר בעיר גדולה בה נמצאת מסה משמעותית של תיירים ושל תשתיות תיירותיות.

ולנסיה היא (כמובן) בירת "הקהילייה של ולנסיה" (Valencian Community) בת חמש מיליון התושבים. בולנסיה מתגוררים  כ־800,000 תושבים (או 1.5 מיליון בשטח המטרופוליני של העיר), והיא העיר השלישית בגודלה בספרד.

העיר נוסדה כיישוב רומי בשנת 138 לפנה"ס. לאחר מכן נשלטה על ידי הויזיגותים. בין המאה ה־8 למאה ה־13 היא הייתה תחת שלטון מוסלמי, עד ששוחררה על ידי שלטון ספרדי - הכתר של אראגון (Crown of Aragon). כל אלו באים לביטוי באופן משמעותית למדי בצורה בה העיר בנויה ועל חווית הביקור בה.

גם בולנסיה יש שילוב מעניין של רצועת חוף מרשימה עם אזור של עיר־ישנה (Ciutat Vella) וחיים עירוניים פעילים. כפי שציינתי ברשומה הקודמת - ולנסיה היא מקום המוצא של מנה הפאיה (Paella) המפורסמת.

הולנסיאנים הם (מסתבר) אנשים גאים מאוד. בדומה לקטלוניה - באזור ולנסיה מדברים בשתי שפות, ולנסיאנית וספרדית. הולנסיאנית היא בת לאותו ענף שפה כמו הקטלנית, והיא מעיין ניב של שפה זו. תושבי העיר עצמה יטו לדבר ספרדית, כשלמיטב הבנתי, תושבי האזור הכפרי ידברו ולנסיאנית בביתם. הולנסיאנים יטו לדבר הרבה על האוכל המיוחד שיש רק להם (ולא בשאר ספרד), על המשקאות המיוחדים, המנהגים הייחודיים להם, וכן הלאה.

הגעה לולנסיה, לינה בולנסיה

לולנסיה הגענו באמצעות רכבת מאליקנטה, שהגיע לתחנת Estació del Nord בולנסיה. הנסיעה ארכה שעתיים ועשר דקות (2:10), והעלות היתה 20 אירו לאדם.

המלון שלקחנו (מרשת B&B Hotels) היה ממוקם בפאתי העיר, שכן שקלנו לשכור רכב. בדרך לולנסיה הבנו שהיה מדובר בטעות, וכשהגענו לולנסיה ההבנה רק התגברה.תחנת Estació del Nord נמצאת במרכז ולנסיה, ומשם היינו צריכים לקחת אוטובוס למלון. האוטובוס היה איטי ועצר בתחנות רבות בדרך.

תחבורה ציבורית

למרות שבולנסיה יש מטרו, הרישות אינו צפוף, וחלק גדול מהשלמת הרישות של רשת התחבורה הציבורית הוא באמצעות אוטובוסים. האוטובוסים אמנם מגיעים כמעט לכל מקום, ומגיעים בתדירות גבוהה, אך בדומה לישראל, אליה וקוץ בה - הנסיעה מעיקה.

מחיר נסיעה בודדת באוטובוס הוא 1.5 אירו, ורק יום לאחר שהגענו רכשנו כרטיסיה בת 10 נסיעות בעלות של 8 אירו. זה כמעט חצי מחיר (או כמעט 90% הנחה), ולכן למי שמגיע לולנסיה, מומלץ מאוד לרכוש כרטיסיה כזו, או "כרטיסיות" אחרות. בסוף שהותינו בולנסיה סיימנו את הכרטיסיה - ולנסיה היא עיר גדולה ובשביל להגיע לאזורים שונים בה חובה להתנייד באמצעות תחבורה ציבורית, גם אם ישנים באזור מרכזי.

בלילה הראשון בעיר חזרנו למלון באמצעות מונית. עלות נסיעה ממרכז העיר אל שוליה (כ־15 עד 20 דקות נסיעה) היה 13 אירו - מחיר סביר.

יישומון (אפליקציה) המוניות המומלץ בעיר, כמו גם ברוב ספרד, הוא היישומון FREENOW. בנוסף, השירות של UBER פועל בעיר. לרוב, במחירים נמוכים יותר.

לינה

לאחר הלילה הראשון במלון במיקום גרוע עברנו למלון במיקום משופר. למזלנו, החוויה במלון החדש פיצתה על עוגמת הנפש, והוא היה מלון מוצלח במיוחד, עם תמחור נוח מאוד.

שהינו במלון בשם מלון קרמר (Hotel Kramer), שנמצא כעשר דקות הליכה מהכניסה לחומות העיר הישנה, וכחמש דקות הליכה מהפארק המעגלי של ולנסיה. בנוסף, ליד ישנו מרכז קניות ענק. במלון גם בר-מסעדה שנותן שירות לכולם (לא רק לאורחי המלון).

החדר במלון היה נעים ומעוצב היטב, האווירה היתה שקטה, הכל היה איכותי מאוד (גם אם מעט קטן), והשירות היה לעילא. ארוחת הבוקר במלון (17 אירו לאדם) הייתה מדהימה. בארוחת הבוקר ישנו בופה, ובנוסף, מנה טריה לפי הזמנה (לדוגמה, טוסט עם סלמון ואבוקדו).

קישור לדף הבית של המלון - כאן.

מה עשינו בולנסיה

היום הראשון - גני טוריה, סיור רגלי

לאחר שהגענו הלכנו לאכול במסעדה בשם Fum de LLum, בשכונת רוספה (Russafa) בעיר. השכונה, מחוץ לחומות העיר הישנה, נחשבת לשכונה "היפית" וגם "היפסטרית" - בה יש מסעדות, גלריות, וכן הלאה. אכלנו פאיה, והאוכל והאווירה היו מעולים. השכונה עשתה רושם טוב, אך לא יצא לנו להסתובב בה יותר, שכן היינו רחוקים ממנה.

לאחר הארוחה היו לנו שעתיים - שלוש פנויות עד לסיור שהזמנו לשעות אחר הצהריים המאוחרות. בחרנו להסתובב בגני טוריה - Jardí del Túria. הגן הוא הריאה הירוקה של ולנסיה, בדומה לגני יהושע באזור ת"א והמרכז. מדובר על גן צר וארוך מאוד, בצורה של מעין חצי-עיגול או "ר". אורך הגן הוא תשעה (9) ק"מ (!). הגן בעצם נבנה על תוואי בו זרם בעבר נהר טוריה. תוואי הנהר הוזז כדי שלא יציף את העיר, ובגיא שנותר בנו גן מרשים ביותר. לאורך הגן מגרשי ספורט, מסלולי הליכה, מסלולי רכיבה, פינות ישיבה, ועוד.

כחלק מהסיבוב עברו בגן בגנים המלכותיים וגני ויוורוס -  Jardines del Real-Vivers. בגנים ישנו גן בוטני קטן. מעבר לכך, מדובר במקום יפה, אבל לא מעניין באופן מיוחד.

בגנים המלכותיים נתקלנו באיזשהו יריד-תערוכה, שהמוטיב הבולט בו היה נראה כמו פרו-פלשתיניות (או אנטי-שמיות). לאורכו של היריד היו מוצגות ציורים בצבעי פלשתין בהם היו מוצגים הפלשתינים כקורבנות. הייתה זו יריית הפתיחה של התקלות במוטיב הזה - נתקלנו בו עוד מספר פעמים בולנסיה, ועוד מספר פעמים גדול עוד יותר בברצלונה.

המשכנו לסיור.

בחרנו ללכת לסיור הכללי של ולנסיה (Free Tour Valencia Essential) של חברת "SPAIN FREE TOURS". הסיור היה מעניין ומאוזן. כאן התחלנו להתקל בגאווה הולנסיאנית - המדריך הקדיש חלק ניכר מהטיול למנהגים ולאכול המקומיים.

אחרי הסיור חזרנו למלון, ובערב חזרנו בחזרה למרכז העיר.

היינו בסוף השבוע, כך שהמרכז היה פעיל למדי. מרכז העיר גדול למדי, ויש בו הרבה מאוד ברים. הברים היו מלאים, אבל לא עמוסים באופן חריג. בסוף ניסינו את המשתה המקומי Agua de Valencia בבר בשם Cuzco Sour Bar, שהיה חביב ביותר.

היום השני - סיבוב ברובע כרמן (El Carmen), ואזור המונומנטים של "עיר האמנות והמדע" (City of Arts and Sciences).

הלכנו לכיוון העיר הישנה מהמלון, ונכנסו אליה דרך ה־Quart Towers. הסתובבנו קצת ברחבי שכונת כרמן (Barrio del Carmen), ולאחר מכן הלכנו  הקתדרלה של ולנסיה ובניין השוק. לאחר שהסתובבנו קצת באותם המקומות אותם ראינו אתמול, זזנו לעיר האמנות והמדע, באמצעות הרכבת הקלה (הקו הירוק).

עיר האמנות והמדע (City of Arts and Sciences) היא מתחם ענק שתוכנן על ידי האדריכל Santiago Calatrava. הוא החל להיות פתוח לקהל בשנת 1998, כאשר חלקים התווספו ב־2005 וב־2009.  במתחם מוזיאון מדע (Museu de les Ciències Príncipe Felipe), אושנריום (Oceanogràfic), בניין כדורי (L'Hemisfèric) שמכיל אולם IMAX, פלנטריום - ועוד ועוד.

המקום מרשים ביותר. הבניינים עתידיים ויפים. המתחם מתוחזק באופן מופתי. נהננו מאוד לסייר ברחבי המתחם ולהכנס לחלק מהבניינים בו, למרות שלא ביקרנו במוזיאונים עצמם. המתחם כשלעצמו מהווה "אטרקציה". אפשר לבלות בו שעה-שעתיים, ומי שירצה, יוכל לבלות גם בו יום שלם, אם יבקר בחלק מהמוזיאונים.

דרך אגב - בשל המראה המרשים והפוטוריסטי של המקום, התקיימו בו לאחרונה (חודש אפריל 2024) צילומים לסדרת הטלוויזיה של דיסני, Star Wars: Andor. זהו מוטיב חוזר ברחבי ספרד, האתרים המרשימים שבה משכו אליה צילומים של לא מעט סדרות טלוויזיה, לדוגמה, משחקי הכס.

לאחר מנוחה במלון, יצאנו בערב למופע של מוזיקה חיה במועדון ה־Peter Rock Club בעיר.

היום השלישי - יום ראשון רגוע, חוף ים ושכונת El Cabanyal

היום השלישי שלנו בולנסיה היה יום ראשון, ומסתבר שהעיר די "מתה" ביום הזה. בתי קפה רבים ברחבי העיר היו סגורים, ומספר כאלו שלא, היו מלאים עד אפס מקום כשהגענו אליהם.

בחרנו לקחת אוטובוס אל אזור חוף הים ושכונת El Cabanyal.

חוף הים של ולנסיה ענק. הרצועה כולה נמתחת על פני 3.5 ק"מ. לצד רצועת החוף טיילת, עם מסעדות רבות. זה היה יום מעונן וקריר, ולכן השהות בים לא היתה נחמדה מדי.

הלכנו פנימה, אל שכונת El Cabanyal. קראתי קצת על ה"קסם" של השכונה, אבל אני חייב לציין שהיא לא היתה מעניינת במיוחד (גם אם כן נעימה ונחמדה). ברחבי השכונה מספר בתים יפים, מסעדות, וברים. בהחלט יש בה משהו יותר "אותנטי" משיש במסעדות על החוף עצמו וגם בעיר הישנה. הייתי ממליץ על ביקור רק אם יש לכם הרבה זמן בולנסיה.

בערב יצאנו לבר באזור "כיכר נגריטו" (Plaza Negrito - על שם פסל של ילד בעל חזות אפריקנית במרכזו) בשכונת כרמן. בכיכר מספר ברים, והתיישבנו באחד מהם, שהיה בסדר. בכך סיימנו את הטיול בולנסיה - ולמחרת נסענו לתחנת הרכבת כדי לתפוס רכבת לברצלונה.

נקודות ציון בולנסיה

אציין בנקודות מספר מקומות שראינו ברחבי ולנסיה ואותן כדאי לבדוק.

• הקתדרלה של ולנסיה - Valencia Cathedral. קתדרלה מרשימה במרכז ולנסיה, מהווה את המונומנט ה"ראשי" בעיר, ונמצאת במרכזה. נקודת ההתחלה של רוב הסיורים הרגליים, ונקודת התחלה טובה לטייל במרכז הגדול של ולנסיה. נקודת ציון בגוגל מפות.

• Serranos Towers. שער הכניסה הצפוני לעיר הישנה. Quart Towers הוא שער הכנסיה המערבי.

• גני טוריה - Turia Gardens. כאמור, הריאה הירוקה של העיר, מתפרסים על פני 9 ק"מ. קשה שלא לעבור בהן אם אתם הולכים ברגל שכן הם עוטפים כמעט את כל העיר.

• בניין השוק המרכזי -  Mercat Central de València. בניין ענק מהמאה ה 19 שמכיל את שוק המוצרים הטריים מהגדולים באירופה. נקודת ציון מרכזית מאוד בעיר הישנה. קישור לגוגל מפות.

• הכיכר Plaça de l’Ajuntament והמדרחובים מסביבה. כיכר בה נמצא בניין העיריה ועוד מספר בניינים ראשיים בעיר. מסביב מדרחובים מלאי חנויות. נקודת ציון בגוגל מפות.

אוכל ומסעדות, שתיה וחי לילה

מאכלים מקומיים

גם בתחום האוכל ולנסיה גאה בדברים הייחודיים לה.

כפי שכתבתי ברשומה הקודמת, מקור מנת הפאיה המפורסמת הוא בולנסיה. המנה ה"מקורית" (Paella Valenciana) היא פאייה עם בשר עוף, בשר ארנב, ולעיתים, גם חלזונות. פאיה עם פירות ים, לדוגמה, היא לא "המקורית".

את הפאיה ה"מקורית" טעמנו במסעדה של בית המלון שלנו, והיא היתה נחמדה, אך כנראה שלא היה מדובר בגרסה המוצלחת ביותר של מנה זו.

בנוסף לפאיה, עוד סוג של "מנה" מקומית (או יותר מסורת) הם כריכי ה־Almuerzo. מדובר על באגטים שנהוג לאכול הצהריים המוקדמים, סוג של בראנץ'. מגוון המילויים של הכריכים רחב, אך באופן טבעי, בדרך כלל זה איפשהו על מנעד החמון-נקניק-גבינה-קלמרי. המנה מוגשת במקומות שהם יותר ברים-קיוסקים-מזללות מקומיים, ולא במסעדות.

לצערי את המנה הזו לא יצא לנו לנסות.

בתחום השתיה הקלה, הולנסיאנים גאים במשקה בשם הורצ'טה - Horchata. מדובר במשקה שעשוי מפקעות צמח הקרוי "גומא נאכל", או "אגוז נמר" (tiger nut).  המשקה הוא דמוי-חלבי ומתוק. הוא הזכיר לי במעט מיץ גזר, מכיוון שלאחר הלגימה המתוקה, נשאר טעם "שורשי" בפה. מומלץ לנסות בשביל הקטע.

בתחום השתיה החריפה, הולנסיאנים גאים בקוקטייל המקומי שלהם, "המים של ולנסיה" - Agua de Valencia. זהו קוקטייל המבוסס על מיץ תפוזים סחוט טרי, יין מבעבע מסוג קאווה, וודקה, וג'ין. אני פחות התלהבתי ממנו - לספרדים יש דברים מוצלחים יותר.

מסעדות

המסעדה היחידה הראויה לציון בה היינו בולנסיה היתה מסעדת Fum de LLum. המסעדה נמצאת בשכונת רוספה (Russafa), כך שאפשר לשלב אותה עם ביקור באזור. מדובר על מסעדה בסגנון מקומי וים-תיכוני, עם אווירה מהוגנת, שירות מעולה, ומחירים בתחום הבינוני-פלוס. המקום היה מומלץ מאוד, ונהננו הן מהאווירה, הן מהאוכל, והן מהשירות.

קישור לאתר הבית של המסעדה.

קישור למיקום המסעדה בגוגל מפות.

בתחום המזון המהיר יצא לנו לאכול שאני מציין מכיוון שהיה מוצלח במיוחד. מדובר על מסעדת בוריטו בשם "Burritos - Ribera". המנות זולות, טריות, נדיבות, וטעימות. קישור לעמוד שלהם ב Tripadvisor. קישור למיקום שלהם בגוגל מפות.

בתחום הקינוח, אכלנו בולנסיה גלידה שהיא מהמשובחות שיצא לנו לטעום. באופן לא מפתיע, מדובר על גלידה איטלקית. זו גלידריה בשם Gelateria La Romana, שנמצאת ממש במרכז העיר, במרחק הליכה קצר יחסית מהקתדרלה. המחיר לא זול, אבל האיכות מעולה. קישור למיקום שלהם בגוגל מפות.

חי לילה

כפי שכתבתי, חי הלילה בולנסיה פעילים, אם כי לא מהפעילים ביותר שראיתי. מדובר בסדר גודל אחד פחות מאשר מדריד - שזה עדיין לא רע בכלל.

כמות הברים עצומה, והם מתפרסים על פני שטח גדול יחסית, כך שלא יצא לנו להיתקל באזור ספציפי בו הכל מרוכז - לפחות לא בשכונת כרמן או בעיר הישנה. לא יצא לנו לבדוק שכונות כגון רוספה בסופ"ש הבודד בו היינו שם - ייתכן שכדאי למי שיש זמן.

כשיצאנו למספר ברים מרכזיים בברצלונה, לדוגמה, בר קוקטיילים כלשהו - ההרגשה היתה שזה מקום שדי "תפור" לתיירים. בולנסיה ההרגשה היתה שונה. בכל מקום שישבנו, ההרגשה היתה שרוב האנשים הם מקומיים.

בעיר הישנה, מספר מוקדם של פעילות הן באזורים הבאים:

• כיכר נגריטו (Plaza Negrito). בכיכר עצמה מספר פאבים, וכן גם ברחובות הסמוכים.

• אזור Plaça del Tossal. כיכר פעילה מאוד, מסביבה פאבים, ברים, ומסעדות רבים.

סיכום

אהבנו מאוד את ולנסיה. לא כמו אליקנטה, שיש בה אווירת של "נופש", זו כבר עיר גדולה, והאווירה היא בגדול בהתאם. יש בה איזון טוב מאוד בין "עיר גדולה" לבין האווירה המעט "קלאסית" שיש במרכז הישן שלה, שהוא גדול (מאוד), מרשים, מלא אנשים, ומלא חיים - יחד עם חוף הים והאווירה שלו.

למרות ששלושה ימים כן הספיקו לנו, בהחלט לא מיצינו את העיר. היינו שמחים לראות עוד שכונות ולנסוע לאתרים מחוץ לה.

לדעתי העיר היתה טובה יותר מברצלונה, ולדעתי גם בהרבה. למי שמחפש עיר גדולה, אך פחות "חרושה" מברצלונה, זו אפשרות מעולה. למי שמחפש את חי הלילה הפעילים ביותר שקיימים, ברצלונה ומדריד יציעו יותר.